כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא)/בראשית/פרשת תולדות
|
< הקודם · הבא >
|
כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא)
בראשית פרשת תולדות
[המשך עמ' 10]
במדרש מה ראה יעקב שמסר נפשו לבכורה תמן תנינא עד שלא הוקם המשכן היה עבודה בבכורים והבמות מותרין אמר רשע זה עומד ומקריב לכן מסר נפשו.
דברים אלו במה שאמר והבמות מותרים הם מיותרים וגם מה שמרחיק המדרש עומד ומקריב מנ"מ אי עומד אי יושב.
וכדי לתרץ נקדים גמ' דזבחים פ"ב (כג:)לעמוד ולשרת מכאן עבודה שאסור בישיבה וה"ק ?? ל"ל קרא הא בלא"ה ק"ל דאין יושבין בעזרה א"א במלכות בית דוד בלבד.
ותירץ הגאון המפורסם מוהר"ר מרדכי קושי' תו' לפי מה דגמ' רוצה ללמוד שם בגזלן פסול להקרבה מק"ו דמה ב"מ שכשר להעיד פסול להקרבה גזלן שפסול להעיד אינו דין שפסול להקרבה ונאמר הגמ' מה לבעל מום שכן עשו קרבן כמקריב וכו' ונאמר יושב יוכיח שכשר להעיד ופסול להקרבה א"א לפ"ז אי לא כתיב לעמוד ולשרת רק דהוי אסור בישיבה בשעת עבודה מטעם דאין יושבין בעזרה לא הוי יכול לומר יושב יוכיח שפסול להקרבה הלא אין טעם מצד הקרבה דהא אף שלא בשעת העבודה אסור לישב בעזרה לכן כתב לעמוד ולשרת דמוכח שאסור דאורייתא כשעת עבודה דהיינו ולשרת א"כ שפיר ילפינן דגזלן פסול להקרבה דיושב יוכיח. ונ"ל דקושי' תו' במ"ע דלעמוד ולשרת בא לאסור בישיבה אף בבמה דמצד אין יושבין בעזרה אסור בישיבה רק בעזרה ואית' במפרשים שבודאי עשו לא היה יכול לעשות עבודה בחזקה שהיה שם ב"ד של שם ועבר שיוכל להענישו והאריך בהוכחות ע"ש, והשתא אתי שפיר דאי אמרינן בבמה מותר א"כ י"ל כתי' הגאון אבל א"א דבמות אסור א"כ צ"ל כתירוץ הגאון הנ"ל וא"כ מוכח דגזלן פסול להקריב לכן נאמר והבמות מותרת וא"כ צ"ל מתירא יעקב שעשט עומד ומקריב דהיינו שיקריב בבמה ויעמוד ולדורת קאי ולא כתירוץ הגאון הנ"ל וא"כ אף גזלן מותר להקריב וא"כ הוא רשאי להקריב אף שהוא כזלן כדאיתא ה' עבירות עבר אותו יום וא' מהם גזל בעמיתו לכן מסר נפשו על הבכורה זו ודו"ק.