כף החיים/יורה דעה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] כמה הוא אורך הסכין ששוחט בו כל שהוא. ובלבד שיוליך ויביא כדלקמן סי' כ"ד סעי' ב' ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' א' שו"ג או' א' זבחי צדק או' א'.

ב[עריכה]

ב) כתב הרי"פ איכא מ"ד דה"מ דסגי בסכין כל שהוא בעוף שצוארו דק אבל בבהמה לא וכתב העיטור שזה דעתו של הרי"פ וכ"כ בהג"א. והר"ן כתב דברים אלו דברי ר"ח הם ואין להם עיקר בגמ' וכ"כ הרשב"א בתה"ב ומ"מ כתב שיש לחוש לדבר לכתחלה. ב"י. והב"ד בהגה לקמן סי' כ"ד סעי' ב' יעו"ש. והב"ח כתב דאנן נהגינן דלכתחלה בעינן אורך הסכין שיעור ב' צוארים אף בעוף. ועיין לקמן או' ו'.

ג[עריכה]

ג) שם. רק שלא יהא דבר דק שנוקב ואינו שוחט כמו ראש האזמל וכו' בטור כתוב ובלבד שלא יהיה לו עוקץ בראשו והטעם מתוך שהאזמל קטן נשמט ונוקב בראש הסכין משמע דבסכין גדול לא אכפת לן ביש עוקץ בראשו אלא דמ"מ נוהגין שלא יהיה עוקץ אפי' בסכין גדול וכמ"ש רש"ל. ט"ז סק"א. וכ"כ הב"ח. כנה"ג בהגב"י או' ב' באה"ג. לה"פ או' ב' בל"י או' א' מש"ז או' ב' ועיין לעיל סי' ו' או' י"ג ואו' י"ד.

ד[עריכה]

ד) שם. רק שלא יהא דבר דק וכו' שמתוך שהוא קטן מאד יש לחוש שע"י הולכה והובאה יסתבכו הסימנים בעוקץ וינקבו. זב"ת או' ג'.

ה[עריכה]

ה) שם. ובמחט אפי' הוא רחב קצת כאותן של רצענים וכו' ונקרא בגמ' מחטא דאושכפי והטעם דאין שוחטין בו לפי שהוא קורע ונוקב ואין זו שחיטה. ב"ח בשם הרשב"א. זב"ת או' ד'.

ו[עריכה]

ו) שם. הגה. ומי שלא יוכל לשער יקח סכין אורך ב' צוארין וכו' ומהרש"ל ביש"ש פ' השוחט סי' י"א והב"ח האריכו בזה ומסקי דלכתחלה בין בבהמה בין בעוף אין לשחוט אלא בסכין שהוא כשיעור ב' צוארין של אותו דבר ששוחט יעו"ש. ש"ך סק"ב. לה"פ או' ג' שמ"ח או' ב' ועיין לקמן סי' כ"ד סעי' ב' בהגה ובדברינו לשם בס"ד.

ז[עריכה]

ז) ומ"מ צריך ליזהר לכתחלה שלא לשחוט עוף בסכין גדול ששוחט בו בהמות שקרוב לעשות דרסה מפני כובדו ובדיעבד אם ברי לו שנזהר מדרסה כשרה ואפי' לכתחלה לצורך גדול ובלבד שיזהר היטב. שמ"ח שם. אהל יצחק סי' ו' או' ז' ובלק"י או' י"א. זב"ר סי' ה' או' ה' ובמוספים או' ה' וה"ד בסכין ששוחטין בו בהמה גסה שהוא ארוך וכבד לכתחלה אין שוחטין בו עוף אבל בסכין ששוחטין בו בהמה דקה יש מקומות שעושין אותו קטן ושוחטין בו עופות אפי' לכתחלה. ועיין לקמן סי' כ"ד או' כ"ה.

ח[עריכה]

ח) שם בהגה. יקח סכין כמלא אורך ב' צוארים וכו' ואם שחט ע"י הולכה או הובאה לחוד כמלא ב' צוארים והתיז כל הראש עיין לקמן סי' כ"ד או' ז'.

ט[עריכה]

ט) שם בהגה. וי"א לשער בי"ד אצבעות ורמז לזה וכו' כתב ביה"ל דשוחט א' שלא היה יודע הרמז של אורך הסכין י"ד אצבעות והעבירו לשוחט ההוא עד שלשים יום שלא ישחוט שום עוף ועד צ' יום שלא ישחוט בהמה יעו"ש. מיהו הפר"ח בקו"א כתב דכיון שבקי בדינים אף שאינו בקי ברמזים אינו מעלה ואינו מוריד ואין ראוי להעבירו בשביל זה עכ"ל והב"ד הלה"פ או' ד' אבל דעת התב"ש סי' א' או' י"א כדברי ביה"ל והב"ד השפ"ד או' ב' והבל"י או' ב' כתב דלכתחלה בודאי מחוייב השוחט שרוצה ליטול קבלה לידע כל הרמזים וכן אנחנו נוהגים שאין נותנין קבלה אם אין בקי בהם עכ"ל ומשמע אבל בדיעבד אין להעבירו וכ"כ המחב"ר או' א' דמסתבר כהפר"ח דאין להעבירו יעו"ש.

י[עריכה]

י) ראובן שקנה סייף מתליון גוי שדן בו נפשות ונתנו לאומן לתקנו לסכין של שחיטה מותר לשחוט בו ע"י שיטביל הסכין. לה"פ או' ב' והבל"י או' א' והכרתי או' ג' תמהו על זה כי מה שייך טומאה בזה"ז ואם שייך מה מהני טבילה יעו"ש וכ"כ להשיג בשאלת יעב"ץ ח"ב סי' קנ"ח אלא שכתב דמ"מ חושש אני בבשר שנשחט בסכין זו משום איסור הנאה שכן בהרוגי ב"ד סייף שנהרג בו נקבר עמו ויש לדונו כדין של משמשי ע"ז דלקמן סעי' יו"ד דאסור לשחוט בה מסוכנת יעו"ש והב"ד פ"ת או' א' אבל המחב"ר או' ב' כתב דשאני הכא דאפי' אם נודע דבסייף זה נהרג ישראל קרוב אני לומר דשרי דהגוים לא נצטוו בזה יעו"ש. והשפ"ד או' ב' כתב מאחר שבשר אדם אסור מה"ת להרמב"ם ז"ל א"כ הוי כסכין ששחט בם טריפות תדיר שהרי בלע אגב דוחקא וחום הצואר באדם כמו בבהמה ויש להגעילו וכ"ש אם רוצה לעשות ממנו סכין (לאכילה) אמנם אם בא באש א"צ עכ"ל והב"ד המחב"ר שם. ועיין לקמן סי' ק"ך סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד.

יא[עריכה]

יא) שם בהגה. ורמז לזה שנאמר ושחטתם בזה וכו' וכן איתא במד"ר סוף פ' קדושים.

יב[עריכה]

יב) שם בהגה. ורמז לזה וכו' ואי זה אלא להידור מצוה אבל בודאי אפי' לכתחלה יכול לשחוט בסכין כשיעור ב' צוארין של אותו דבר הנשחט אעפ"י שאין בו י"ד אצבעות כמ"ש לעיל או' ו' יעו"ש וגם אין זה אלא לשחיטת בהמות שכן הפסוק הזה מדבר על שחיטת בהמות אבל עופות אין לשחוט בסכין כזה לכתחלה מפני כובדו דחיישינן לדרסה כמ"ש לעיל או' ז' יעו"ש. ועיין לקמן סי' כ"ד או' י"א.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון