כף החיים/אורח חיים/תצב

כף החיים ‏ אורח חיים תצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] יש נוהגין להתענות וכו'. כ"כ הטור בסי' זה ובסי' תכ"ט נוהגין באשכנז ובצרפת להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח והחג וכו' וסמכו אותם על מקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וכו' אולי חטאו בני וכו' ובשביל שימי המועד הם ימי משתה ושמחה אולי חטאו עכ"ל אבל בשבועות דלא הוי אלא יום א' או שנים לא שכיח שמחה טובא. ב"י ססי' תכ"ט. ר"ז או' א' מ"א סק"א. לבוש. ובתמים דעים סי' קע"ח כתב דאנשי מעשה וחסידים מתענים אף אחר חג השבועות. ח"י או' א' פר"ח א"ר או' ד' חק יוסף או' א' וכ"כ באו"ח דף צ"ב ע"ב. והב"ד הברכ"י או' א' שע"ת או' א' וכתב שם השע"ת והיכא דנהוג אין לשנות ובמדינתינו לא נהגו כן עכ"ל ור"ל דלא נהגו להתענות אחר השבועות. ובלא"ה גם בתמים דעים לא כתב אלא אחסידים ואנשי מעשה. והמתענים אחר שבועות אין להתענות עד לאחר י"ג יום מר"ח סיון. ועיין לעיל סי' קל"א או' ק"ז.

ב

ב) שם. עד שיעבור כל חדש ניסן וכו'. בניסן אין מתענין אותם כמ"ש לעיל סי' תכ"ט סעי ב' ובתשרי אין מתענין בסופו לפי שהוא מרובה במועדות לכך מתענין אח"כ. לבוש. ועיין לעיל סי' קל"א או' צ"ח.

ג

ג) שם. עד שיעבור כל חודש ניסן ותשרי וכו'. ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"ע אין קובעים בו תענית בתחלה. מ"ב סק"ב. ר"ז או' ב' ועיין לעיל סי' תי"ז או' ט"ז.

ד

ד) שם. ואז מתענים. הנהגתי שלא להתחיל בה"ב במרחשון עד י"ז במרחשון דהוי רביעה ראשונה והכי איתא בס' אבי"ה וכן ראיתי ממהרי"ל ז"ל. ליקוטי מהרי"ו סי' ל"ד. כנה"ג בהגה"ט. פר"ח. אמנם בד"מ סי' תכ"ט או' ד' כתב על דברי מהרי"ו הנז' דראבי"ה אזיל לטעמיה דפי' דטעמא משום הגשמים אבל לטעם שכתב הטור אין לחוש מתי מתענה וכן נוהגין דאין אנו ממתינין עכ"ל וזהו שכתב כאן בהגה מיד בה"ב וכו' לאפוקי ממהרי"ו וכמ"ש מ"א סק"ג וכ"כ הע"ז סק"א דבזמנינו שמקדימין להתענות אין מפסידין והם זריזים ונשכרים עכ"ל.

ה

ה) שם. ואז מתענים. ומברכין אותם בבהכ"נ מיד בשבת הראשון שאחר ר"ח אייר או אחר ר"ח במרחשון ונותנין מי שבירך כל מי שיקבל עליו להתענות אותם ולכך מי שאמר אמן על אותו מי שבירך א"צ לקבל עליו עוד התענית. ואומרים אותו מי שבירך אחר אשרי קודם יהללו בעוד הס"ת בידו כדי לברך העם עם הס"ת. לבוש. וכ"כ המ"א שם דמי שענה אמן א"צ קבלה וכ"כ ח"י או' ב' חק יוסף או' ג' ר"ז או' ג' ור"ל שא"צ לקבל התענית במנחה שלפניו ומ"מ כתב המ"א סי' תקס"ג בשם הלבוש דאינו חייב להתענות אף שענה אמן ואפי' גמר בלבו אז להתענות אלא א"כ הוציא בשפתיו יעו"ש. מחה"ש. וכ"כ הר"ז שם.

ו

ו) ובשבת שמברכין ר"ח אין להזכיר התענית שנאמר ביום טובה היה בטוב מכ"ש בשבת והוא ר"ח דרשות מהרי"ל ה' שבועות. ח"י שם. א"ר או' א' חק יוסף שם. ר"ז או' ד' אלא ממתינין לברך בשבת הבא ואחר אותו שבת מתחילין להתענות בה"ב ר"ז שם.

ז

ז) ואם יש מילה או חתונה באותה שבת נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב אל תקרי רע. מ"א סק"ג. ח"י שם. א"ר או' ה' חק יוסף שם. ר"ז שם. והטעם כתב המאמ"ר או' ב' מפני שעיקר שמחת המילה והחתונה בשחרית יעו"ש. ולפ"ז גם בשבת שמברכין החודש יש לברך המתענים בה"ב במנחה כיון שאין השמחה אלא בשחרית בשעה שמברכין החדש. וכ"כ חק יוסף שם.

ח

ח) שם בהגה. ובאשכנז וצרפת נהגו להתענות. אבל בספרד לא נהגו אין נוהגין להתענות תעניות הללו אבל בספרד אין נוהגין להתענות תעניות הללו שו"ג סוף או' א'.

ט

ט) שם בהגה. נהגו להתענות וכו'. בתעניות אלו וכן בעשי"ת אם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא"צ התרה. הגמ"י פ"א מה' תענית. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' א' פר"ת. חק יוסף או' ד' ר"ז או' ה' ומיהו זהו דוקא בשלא קבלו מאתמול אלא סמך על עניית אמן אבל אם חזר וקבלו עליו מאתמול הר"ז נדר וצריך התרה. לבוש. וכן כשרוצה לאכול מחמת שאינו בריא צריך התרה בג' א"ר או' יו"ד. וית' עוד זה לקמן סי' תקס"ח סעי' ב' בהגה וסי' תקפ"א סעי' ב' בהגה יעו"ש.

י

י) שם בהגה. ועושין אותו כמו ת"צ לקרות ויחל. שחרית ומנחה. ומפטירין במנחה דרשו. ואומרים ענינו הש"ץ בין גואל לרופא שחרית ומנחה ויחיד רק במנחה בש"ת. וא"א ענינו ואין קורין בתורה כ"א כשיש בבהכ"נ עשרה גדולים שמתענין ומשלימים ואף שיש עשרה וא' אינו משלים עד צ"ה א"א ענינו ברכה בפ"ע. לבוש ומש"ז. ועי"ש עוד מ"ש בזה ולקמן סי' תקס"ו ובדברינו לשם בס"ד.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---