כף החיים/אורח חיים/שמד

כף החיים ‏ אורח חיים שמד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ההולך במדבר וכו'. וה"ה אם נשבה בין העכו"ם ונשכח יום שבת ממנו. ירושלמי פ' כלל גדול אך בזה לפעמים יוכל לברר מחשבונות שלהם באיזה יום יחול שבת וע"כ צריך ליתן דעתו שלא יחלל השבת:

ב

ב) שם. מונה שבעת ימים וכו'. ואותם היושבים או שנוסעים תחת קוטב שהיום מתארך חודש וב' חדשים ויש ששה חדשים יש למנות ששה ימים של כ"ד שעות שוות שלנו מו"ק. מחב"ר או' ד' שע"ח. ועיין לעיל סי' רס"א או' י"ט:

ג

ג) שם. מיום שנתן אל לבו שכחתו. ומתחיל למנות מיום שנתן אל לבו שכחתו שגם הוא בכלל מנין הששה ב"ח.

ד

ד) שם. ומקדש השביעי וכו'. לזכרון בעלמא שיהיה לו שם חלוק משאר ימים ולא תשתכח שבת ממנו. ב"י בשם רש"י:

ה

ה) שם. ומקדש השביעי וכו'. משמע דלענין תפלה מיהא יתפלל של חול לא מבעיא לענין ח"י ברכות דפשיטא דהא אפי' בשבת נמי אי לאו דלא אטרחוה רבנן הוה אמרינן להו אלא אפי' הזכרת שבת לא מזכיר דדילמא לאו שבת ונמצא שקרן בתפלתו והואיל ואית ליה זכרון בקדושה סגי בהא. הרב מהרד"ף בס' למנצח לדוד בקו' עיסה הקושית דף י"ג ע"א, והביאו מחב"ר או' א' וכתב והגם דיש לצדד ולא יאמר יום השבת הזה רק יום שבת סתם מ"מ נראה עיקר כדברי הרב יעו"ש. אמנם הנה"ש כתב דדבר פשוט הוא דבצלותא נמי מצלי של שבת יעו"ש וכ"כ המש"ז וכתב דהכי משמע נמי ברמב"ם פ"ב דין כ"ב יעו"ש. וכ"נ דעת הפתה"ד או' ב' ועי"ש מה שהאריך בזה. ולענין תפלת מוסף כתב שם הפתה"ד או' ג' דלדעת מהרד"ף והמחב"ר לא יתפלל דהוי ברכה לבעלה אבל לדעת הנה"ש והמש"ז חייב להתפלל יע"ש. ונראה לע"ד עוד טעם אחר דצריך להתפלל של שבת משום דזמנין לא מתרמי לעוברי דרכים יין או פת כדי לקדש עליו וא"כ מוכרח הוא להתפלל של שבת כדי להבדילו משאר ימים וגם כדי לצאת בזה י"ח קידוש דבזה יוצא כמ"ש לעיל סי' רע"א או ג' יעו"ש ואין לומר דרק מי שאין לו יין או פת יתפלל של שבת דהוי כחוכא ואיטלולא אלא צ"ל תקנה השוה לכל וע"כ יש להתפלל של שבת בכל ג' תפילות משום דלא פלוג אבל מוסף לא יתפלל משום סב"ל:

ו

ו) ולענין תפילין איך יתנהג זה שנעלם ממנו שבת. בזה נסתפק הרב שבת של מי בקו' יעקב לחק לימוד ט"ל וכתב דדעתו נוטה דיניח תפילין בכל יום ואפי' בשבת דידיה יעו"ש אמנם הפתה"ד או ו' הביא דברי הרב הנז' והאריך ומסיק דבשבת דידיה לא יניחם כלל אבל בשאר הימים יניחם בלא ברכה משום ספק יעו"ש:

ז

ז) שם. ומקדש השביעי בקידוש והבדלה. ואם אין לו יין לקידוש וגם לא פת אז יוצא במה שמקדש השבת בתפלה כמ"ש לעיל סי' רע"א או' ג' יעו"ש אבל אין לומר דיוצא ג"כ באמירת ויכלו או ושמרו בלבד כמ"ש שם בשם כרשב"א משום דבעינן שיהיה לו שם חלוק משאר ימים כמ"ש לעיל או' ד' ובאמירת פסוקים בלבד אינו שם חלוק אבל בתפלה יש שם חלוק שהיא משונה מתפלת חול ועי"ז לא תשתכח שבת ממנו:

ח

ח) וכן אם אין לו יין להבדלה אז יוצא במה שמבדיל בתפלה כמ"ש לעיל סי' רצ"ד סעי' ב' ועיין בדברינו לסי' רע"א או' ה':

ט

ט) שם. ואם יש לו ממה להתפרנס וכו'. ומשמע דלא שרינן ליה לעשות מלאכה אלא א"כ הוא עני שאין לו ממה להתפרנס אלא ממה שמשתכר עם בני השיירא אבל אם יש לו ממה להתפרנס אסור לו לעשות מלאכה כלל עד שיכלה מה שיש לו ואז יעשה מלאכה בכל יום כדי חייו. ב"י:

י

י) שם. אסור לו לעשות מלאכה וכו'. ואע"ג דרוב הימים הם חול זה מקרי קבוע. מ"א סק"א. ור"ל וק"ל כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי ואסור כמ"ש ביו"ד סי' ק"י סעי' ג':

יא

יא) שם. ואז יעשה מלאכה בכל יום וכו'. הטעם מפני פ"נ שאם לא יעשה מלאכה ימות וע"כ אסור לעשות מלאכה להתפרנס יותר מיומו וע"כ נראה שאם יש לו מה לאכול כגון לחם אסור לבשל לו תבשיל דאין כאן פקוח נפש. ט"ז סק"א. א"ר או' ב' תו"ש או' א' ר"ז או' א' ח"א כלל א' או' א' פתה"ד או' ט' וכתב שם הפתה"ד דגם אם יתעכב במדבר ימים רבים יכול לחיות על הלחם לבדו ודלא כהרב נזירות שמשון יעו"ש:

יב

יב) שם. ואז יעשה מלאכה וכו'. ודבר פשוט הוא שאם יוכל לעשות מלאכתו ע"י עכו"ם או לקנות בכסף דברים הראויים לאכילה בלתי שיעשה מלאכה שאסור לו לעשות מלאכה:

יג

יג) ואם יכול להתענות יום א' בלי סכנה אז אסור לעשות מלאכה באותו יום כיון שלא הותר לו לעשות מלאכה בכל יום רק משום פ"נ כמש"ל אך אם יש לו ממה להתפרנס אז אסור לו להתענות בכל הני יומי משום ספק שבת. תו"ש או' ד' אמנם בס' בגדי ישע חולק עליו וסובר דא"צ לסגף עצמו בתענית כדי שיוכל למהר לצאת מן המדבר ועוד האריך יעו"ש:

יד

יד) שם. ואז יעשה מלאכה וכו'. ואם שכח באיזו חודש עומד או מנין הימים של חידש בניסן סיון תשרי בעניני מועדות ויצוייר זה בימים שאין לבנה נראית וכדומה בזה ג"כ א"א לידע ולהכיר וצריך לנהוג מספק בקדושה עד שידע ודאי שיצאו ימים טובים. מש"ז או' א':

טו

טו) שם. ואם יעשה מלאכה בכל יום וכו'. אבל לא מיום לחבירו אפי' מששי לשביעי שלו כי שמא הוא עושה משבת לחול. ר"ז או' א':

טז

טז) שם. כדי פרנסתו וכו'. ואם עבר ועשה במזיד יותר מכדי פרנסתו של אותו יום מותר לאוכלו למחר ואף דק"ל דבמזיד אסור לו לעולם כמ"ש לעיל רס"י שי"ח משום קנס הכא לא שייך למקנסיה דא"כ יצטרך למחר לעשות כדי פרנסתו ומאי אולמיה האי יומא מהאי יומא מיהו אם למחר יום ח' ליציאתו יש לאסרו ליום מחר כיון דלמחר הוא ודאי חול. תו"ש או' ב':

יז

טוב) שם. כדי פרנסתו וכו'. ודוקא במלאכה דתלי במעשה ולפי רוב המעשה ישתכר יותר אבל בדבר דלא תלי ברבוי מעשה כגון ריוח הסרסרות דטורח המעט וההרבה שוה שרי לעשות אפי' יותר מפרנסת יומו ורק שלא יעשה עוד עד שיאכל כל מה שיש לו. פתה"ד או' ח' ועיין לקמן או' כ"א:

יח

חי) שם. כדי פרנסתו וכו' ואחר שהגיע ליישוב וידע שטעה ועשה מלאכה בשבת לא חייבוהו חכמים להביא קרבן לא חטאת ולא אשם ולא וידוי. הרדכ"ז בחדשות סי' ע"ו. פתה"ד אר יו"ד. ונראה היינו לענין דינא אבל לצאת ידי שמים טוב לעשות איזה תשו' וכפרה על שחילל את השבת וכמ"ש לעיל ססי' שמ"ג גבי קטן וזה לא גרע מקטן:

יט

יט) שם. ומותר להלך בו וכו'. אפי' כמה פרסאות כדי למהר לצאת מן המדבר ר"ז או' א' ועיין לעיל סי' רס"ו או' י"ט:

כ

ך) שם. ומותר להלך בו וכו'. שאם ישאר במדבר לעולם יחלל שבתות וימות בארץ גזירה. מ"א סק"ב. תו"ש או' ב':

כא

כא) שם. אפי' ביום שמקדש בו. לפי שתחומין מדבריהם ואפי' למ"ד תחומין דאורייתא כיון דלית ביה איסור סקילה לא החמירו בו. מ"מ והר"ן. והתו' והרא"ש כתבו כדי למהר לצאת מן המדבר משמע דשאר איסור דרבנן אסור לו לעשות ואע"ג דק"ל ספיקא דרבנן לקולא כיון דחל עליו שבת אסור בכל כמו ביו"ט שני דהוי נמי ספיקא ואסור שבות. מ"א סק"ג. ומשמע דוקא ביום שביעי שלו אסור לעשות שבות דרבנן אבל בשאר ששת ימים שרי משום דספקא דרבנן לקולא וכ"פ הר"ז או' א' והא"ר או' א' מצדד דגם בשביעי שלו מותר שבות דרבנן אבל דעת התו"ש או' ג' לאסור אף בשאר הימים שבות דרבנן יעו"ש:

כב

כב) ומחמר שביתת בהמתו אסור ליה כל שאין פיקוח נפש. מש"ז:

כג

כג) [סעיף ב'] כגון שיודע שהיום יום רביעי וכו'. צ"ל ששכח מיד ביום שני ליציאתו איזה יום בשבוע הוא ומסופק שמא שבת הוא וביום ו' יצא דאי היה יודע הימים עד הנה ובהיתר הלך עד יום רביעי ועתה שכח איזה יום הוא בשבוע היה מותר לעשות יום ח' ויום ט' ויום יו"ד ליציאתו וכן לעולם כיון שיודע בודאי שהלך בהיתר אלו ג' ימים ע"כ אין בהם שבת וכן הדין בכל כה"ג. חמ"מ.

כד

כד) שם. מותר לעשות מלאכה וכו'. ואם יכול לעשות מלאכה באותו יום כדי שיהא לו פרנסה לכל השבוע אסור לעשות מלאכה בכל השבוע. עו"ש או' ב' א"ר או' ג' תו"ש או' ד' מחב"ר או ב' ונראה דאם אינו יכול לעשות מלאכה לכל השבוע כ"א לשנים או לשלושה ימים יש להצניע פרנסת יום א' ליום ז' שלו והשאר ליום שני של חול שנודע לו ואם נשאר עוד ליום ג' ואם נשאר ליום ד' וכו':

כה

כה) שם. ביום שמיני ליציאתו, וה"ה בלילה שלפניו נמי מותר דודאי ליל חול הוא אבל בלילה שלאחריו אסור. חמ"מ.

כו

כו) שם. ביום שמיני ליציאתו. אבל ביום ט' אסור. דהגם דאין דרך לצאת בע"ש זמנין משכת שיירתא ומקרי ונפיק. שבת ס"ט ע"ב אך אם ברי לו שלא יצא בע"ש עושה יום ח' ויום ט' בלא ספק. פי' ר"ח שם:

כז

כז) שם. ביום שמיני ליציאתו. ואם היום אשר נזכר הוא ט' ליציאתו מתחיל למנות מאתמול כאילו הוא יודע שאתמול הוא יום א' ומונה והולך מאתמול ו' ושובת יום ז' שנמצא שובת ביום י"ד. וביום ט"ו היתר על השביעיות הוא חול גמור ועושה יותר מכדי פרנסתו. מהר"ם חאגי"ז בס' קרבן חגיגה הנצמד להלק"ט סס"י ל"ח. מחב"ר או' ג':

כח

כח) שם. ביום שמיני ליציאתו. ואם התענה תענית חלום באיזה יום צריך למיתב תענית לתעניתו והיינו ביום ח' ליציאתו שהיא חול ודאי. תו"ש או' ד' ואם אינו יודע שום יום שיצא בו נראה דלא יתענה תענית לתעניתו עד שיגיע לישוב ויתענה ביום חול כי באלו הימים אנו מסתפקים בכל יום שמא הוא יום שבת.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---