כף החיים/אורח חיים/רכז

כף החיים ‏ אורח חיים רכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] על הזיקים והוא כמין כוכב וכו'. לא ראינו מברכין בכוכב הרץ ממקום למקום אבל כיון שהוא מבואר בפו' צריך לברך ואין לא ראינו ראיה. מהר"ם ן' חביב בעל גט פשוט בתשו' כ"י סימן ג' ברכ"י אות א' ומיהו מנהג העולם לברך על כל הנז' בסימן זה ובסימן שלאחריו בלתי שו"מ ואפשר שנתפשט מנהג זה ע"פ מ"ש מור"ם ז"ל בהגה לעיל סימן רע"ג סעיף א' יעו"ש:

ב

ב) גם על כוכב שיש לו זנב ושבט מלא אורה והוא פי' השני של הרמב"ם ורב האי והערוך צריך לברך ויותר ניכרת בו גבורת הבורא ית' להיותו דבר נפלא ובלתי מצוי כ"א לעתים רחוקות. מהר"ם ן' חביב שם. ברכ"י אות ב' שע"ת שם. חס"ל אות כ"ד. קיצור ש"ע סימן ס' אות ב':

ג

ג) ולענין זיקים. בכוכב הרץ לא יברך אלא פעם אחת בכל הלילה ואפילו שראה כוכב אחר רץ לא יברך באותו הלילה פעם אחרת. ועל כוכב שיש לו זנב אם אינו רואה כוכב אח"כ אלא הוא שרואה אותו בכל לילה אם רואה אותי בתוך ל' א"צ לחזור ולברך. ולענין זוועות אם עבר זמן מה בין רעש לרעש דאסח דעתיה מיניה צריך לחזור ולברך אפילו הוא תוך ל' ואם לאו א"צ לחזור ולברך. וה"ה לענין רוחות. מהר"ם ן' חביב שם. ברכ"י אות ג' שע"ת שם. חס"ל שם. קיצור ש"ע שם. ועיין לקמן אות י"ד:

ד

ד) שם ועל הרעמים וכו'. בקצת ספרי הטור כתוב ועל הרעמים ועל קול הברה וכו' וכ"כ הרמב"ם פ"י מה"ב ופי' תרתי מילי נינהו רעמים הוא קול המיית עננים שבא מתקיפת הברד. וקול הברה הם קולות גדולות הנשמעים כעין רחיים גדולים. ב"ח וכ"כ מהר"ם ן' חביב בתשו' הנז' דגם על קול הברה שתשמע בארץ כמו קול ריחיים גדולים שהוא פי' הרמב"ם מסתבר דאם הוא קול הנשמע למרחוק וניכרת גדולת הבורא שיברך עכ"ד. והביאו הברכ"י אות ג' ועל הבליצין שהם בלא רעם כלל רק מחמת חום שמעתי שאין זה ברקים הנז' בגמ' ואין מברכין עליהם. ח"א כלל ס"ג אות ז' קיצור ש"ע שם אות ג':

ה

ה) שם ועל הרעמים וכו'. ואם בירך על הברק וכיון לפטור את הרעם הבא אחריו יצא. ברכ"י אות ד' שע"ת שם:

ו

ו) ואם שמע רעם וראה ברק כאחד מברך על שניהם ברכה אחת בריך עושה מעשה בראשית. מ"א סק"א. והא"ר אות ד' כתב דיכול לברך על שניהם על אחד שכחו ועל אחד עושה מ"ב יעו"ש. אבל הא"א אות א' כתב למעט בברכות עדיף. וזהו דוקא לברך בשו"מ אבל לפי מנהג העולם שמברכין בלא שו"מ כמש"ל אות א' פשיטה דיכול לברך שניהם:

ז

ז) שם ועל רוחות שנשבו בזעף. כתב העו"ת אות א' נאפיקי אם באים בנחת דאינו מברך כלל אבל התו' כתבו בשם הירושלמי דכשבאין בנחת מברך עושה מ"ב ולמעשה צ"ע עכ"ל. אבל הנ"ץ פסק בסתם כתו' דבזעף מברך שכחו ובנחת עושה מ"ב. וכ"פ הרוקח ומרדכי ואגודה. והב"ד א"ר אות ב' יעו"ש. וכ"פ מהר"ם ן' חביב בתשי' הנז' והביאו הברכ"י אות ה'. וכתב מ"א סק"א וצ"ל דמ"מ הוא רוח גדול רק מה שאינו נושב בזעף שלא נשמע בכל העולם עכ"ל. מיהו הא"א שם כתב דאין אנו יודעים לכן לא יברך כ"א בזעף עכ"ד. ולפי מנהג העולם שמברכין בלא שו"מ פשיטא דיכול לברך שניהם בזעף ברוך שכחו ובנחת עושה מ"ב כמ"ש באות הקודם:

ח

ח) אמרינן בגמ' דזעף אינו מתחיל בלילה ואינו מנשב ב' שעות כאחד אא"כ הפסיק בנתיים. מ"א שם:

ט

ט) שם אומר ברוך וכו'. ומי שהטיל מים או עשה צרכיו ונטל ידיו לברך אשר יצר וראה ברקים או שמע קול רעם מברך תחלה. על הברק או על הרעם ואח"כ אשר יצר ול"ד למ"ש רש"ל דמי שאכל פרי ושכח ולא בירך ברכה אחרונה והטיל מים שיברך אשר יצר קודם משום שהיא תדירית דשאני הכא דעוברת משא"כ שם ואעפ"י שנתחייב תחלה בברכת אשר יצר נראה דיש להקדים ברכת הזעם. מאמ"ר אות א' וכ"כ א"ר אות ו' ועיין לעיל סימן ז' אות א':

י

י) שם ואם ירצה יאמר ברוך שכחו וכו'. והמנהג לומר על הרעמים שכחו וגבורתו ועל הברקים עושה מ"ב. ואינו יודע טעם לזה ואולי שרעמים מראים כח משא"כ בברקים. ט"ז סק"א. והא"ר אות ד' כתב הטעם כיון שברירה בידם רוצים לברך שניהם:

יא

יא) שם שכחו וגבורתו וכו'. פי' ברוך הנותן כח לטבע להראות כוחו של יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו. א"ר שם בשם הרד"א:

יב

יב) [סעיף ב'] כל זמן שלא נתפזרו העבים וכו'. וכל שעבר הלילה אעפ"י שלא נתפזרו העננים כלל אפילו הכי בעי ברוכי למחרתו. מאמ"ר סוף אות ג':

יג

יג) שם נתפזרו וכו'. היינו שנתפזרו העבים אחת הנה ואחת הנה ושמים זכו בעיניו שזרח השמש או הלבנה או שנראו הכוכבים מחמת פיזור העבים:

יד

יד) שם לחזור ולברך. ול"ד להני דלעיל דאינו מברך אלא מל' לשלשים דעל אותו דבר עצמו ודאי דאין לברך אלא לאחר ל' יום אבל הכא כל ברק וברק בפ"ע הוא ואינו הברק הראשון ולכך צריך לברך כשנתפזרו דהוי היסח הדעת. ב"ח. עו"ת אות א' ועיין לעיל אות ג':

טו

טו) [סעיף ג'] היה יושב בבה"כ וכו'. וכן אם היא בבית המרחץ או בבית שמקצבין שם בשר דינו כבה"כ א"ר אות ו' ואם היה ישן על מטתו ושמע קול רעם או ראה ברק ואינו יכול לקום ליטול ידיו ולברך יש להרהר הברכה בלבו כמ"ש לעיל סימן ד' אות ק"ח יעו"ש אמנם לפי מנהג העולם שנוהגים לברך בלא שו"מ יכול להוציאה מפיו ג"כ קודם הנטילם כיון דאינו מזכיר שו"מ וכמ"ש לעיל סימן א' אות ד' יעו"ש:

טז

טז) שם תוך כדי דיבור וכו'. ונראה דאין השיעור של הברכה תוך כדי דיבור ואחר שיעור זה לא יברך אלא דכאן אמר לענין חיוב עליו לצאת משם ולמהר לברך בזה חילקו אם הוא תוך כדי דיבור או לא. ט"ז סק"ב. אבל העו"ת אות ב' כתב בשם הרא"ש דכללא נקטינן דכל תוך כדי דיבור כדיבור דמי ולא דוקא ברק ורעם אלא דה"ה כל הני דחשיב בסעי' א' דוקא תוך כדי דיבור וכתב שכ"כ ברכת אברהם ח"ד סימן קצ"א עכ"ל וכ"כ א"ר אות ו' דבר"ן ספ"ק דפסחים ובברכת אברהם שם מבואר דאחר כדי דיבור אין מברך כלל יעו"ש. וכן כתב הנה"ש אות ד' מאמ"ר אות ה' מחה"ש סק"ב. ח"א כלל ס"ג אות ט':

יז

טוב) שם תוך כדי דיבור וכו'. וכגון שלא נגע עדיין במקום הטינופת ולא עשה צרכיו עדיין או שיכול ליטול ידיו. מ"א סק"ב. וכתב הא"א אות ב' דאע"ג דהיוצא מבה"כ אעפ"י שלא נגע יטול ידיו מ"מ משום הברכה יכול לברך בלא נט"י כי אין הנטילה רק משום ר"ר עכ"ל ועיין לעיל סי' ז' אות ג' ולפי מ"ש לעיל סימן ד' אות ק"ז דע"פ הזוה"ק גם לר"ר אסור לברך עד שיטול ידיו יעו"ש א"כ הכא נמי כיון שנכנס לבה"כ אעפ"י שלא נגע בטינופת ולא עשה צרכיו אסור לברך עד שיטול ידיו וא"כ אם עבר כדי דיבור לא יוכל לברך עוד כמ"ש באות הקודם:

יח

חי) שם יצא וכו'. סי' שצריך לצאת משם ולברך דכיון שאפשר לו לעשות כראוי ולברך בסמוך יעשה כן ואם א"א לו לצאת ולברך כ"כ בסמוך א"צ לצאת בשביל הברכה. ט"ז סק"ב. וא"כ לפי מ"ש לעיל דצריך ליטול ידיו וגם צריך כדי דיבור א"א להשיג וא"צ לצאת:

יט

יט) שם יצא. כתב א"ח כשנכנס לעשות צרכיו ושמע ברק קודם שעשה צרכיו אסור לברך את השם כשהוא בבטן המלאה וצריך לנקביו עכ"ד. והביאו א"ר אות ו' וכתב דכדי שלא לבטל הברכה דינו כדין נתעורר לו תאוה באמצע ק"ש ותפלה לעיל סימן צ"ב סעי' ב' יעו"ש מיהו המחה"ש סק"ב כתב דהמ"א שם סק"ב לא סמך ארשב"א אלא משום דאסור להפסיק בתפלת יעו"ש. משמע אבל בכאן דאינו באמצע התפלה אין לברך באם יש לו תאוה. אמנם לפי מה שנוהגין לברך בלא שם ומלכות ליכא למיחש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---