כללות האילן הקדוש/י
|
< הקודם · הבא > |
פרק י
א. עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מָקוֹם – לַנְּשָׁמוֹת. ה' שֵׁמוֹת הֵם: נר"נ ח"י, מֵה' פַּרְצוּפִים. חַיָּה, יְחִידָה – מֵאֲצִילוּת, נְשָׁמָה – מִבְּרִיאָה, רוּחַ – מִיצִירָה, נֶפֶשׁ – מֵעֲשִׂיָּה. נִמְצָא כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, מִמַּלְכוּתוֹ שֶׁל עֲשִׂיָּה, עַד כִּתְרוֹ שֶׁל אֲצִילוּת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם [וְכוּ'].
ב. תִּקּוּנֶיהָ שֶׁל נְשָׁמָה – גִּלְגּוּל וְעִבּוּר. כֵּיצַד: עֲבוֹדָתָהּ שֶׁל נְשָׁמָה תַּרְיַ"ג מִצְוֹת. הִשְׁלִימַתָּם עוֹלָה לִמְנוּחָה, וְאִם לָאו חוֹזֶרֶת וּמִתְגַּלְגֶּלֶת. לֹא כֻּלָּהּ מִתְגַּלְגֶּלֶת, אֶלָּא חֲלָקֶיהָ הַצְּרִיכִים תִּקּוּן.
ג. אֵיזֶהוּ גִּלְגּוּל וְאֵיזֶהוּ עִבּוּר: גִּלְגּוּל – מִשְּׁעַת לֵידָה וְעַד מִיתָה; עִבּוּר – בִּיאָתוֹ בְּכָל שָׁעָה, וִיצִיאָתוֹ בְּכָל שָׁעָה. מִצְוֹת שֶׁנִּתְחַיְּבָה בָּהֶם – מַשְׁלִימַתָּם בְּגִלְגּוּל, וְשֶׁלֹּא נִתְחַיְּבָה בָּהֶם – בְּעִבּוּר מַשְׁלִימַתָּם, וְהוֹלֶכֶת לָהּ. צַדִּיקִים מִתְגַּלְגְּלִים לַאֲלָפִים, רְשָׁעִים עַד רִבֵּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ.
ד. נֶפֶשׁ בָּא בַּתְּחִלָּה, וְאַחֲרָיו רוּחַ, וְאַחֲרָיו נְשָׁמָה, וְח"י אַחֲרֵיהֶן. לְכָל נְשָׁמָה – לְבוּשִׁים. מִתְגַּלְגֶּלֶת נֶפֶשׁ לְבַדָּהּ, וְרוּחַ לְבַדּוֹ, וּנְשָׁמָה לְבַדָּהּ. וּמַרְכִּיבִים נְשָׁמוֹת בִּלְבוּשִׁים שֶׁלֹּא בְּמִינָם.
לֹא כָּל הַנְּשָׁמוֹת שָׁווֹת: שֶׁלֹּא כַּחֲדָשׁוֹת – הַיְשָׁנוֹת, וְלֹא כַּמְגֻלְגָּלוֹת אַחַת – הַמְגֻלְגָּלוֹת שְׁתַּיִם. וְעַל כֻּלָּם הוּא אוֹמֵר: וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפָעֳלָם. וְאוֹמֵר: וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וְאוֹמֵר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. וְאוֹמֵר: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאוֹמֵר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂי יָדַי לְהִתְפָּאֵר.