כליל תכלת/פרשת תצוה/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

כליל תכלת פרשת תצוה ב

תצוה דרוש ב'

שהכהנים בעבודתם כמלאכים בעולם:

לכבוד ולתפארת. משל לבן מלכים שהיה פדגוגו נכנס אצלו ללמד סניגוריא על בנו וכו', [והיה מתירא מן העומדים עליו שמא יפגעו בו, מה עשה המלך הלבישו פורפירא שלו שיהיו רואין אותו ומתיראין ממנו. כך אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים, ואלולי זכיות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסיעות אותו לא היה יכול להכנס, למה שהיו מלאכי השרת שם, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא נתן לו מדמות לבושי הקדש, שנאמר ולבני אהרן תעשה כתנות (מלאכי כח, מ). כשם שכתוב וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם (ישעיה נט, יז)]. (שמות רבה פ' ל"ח, ח):

בני אדם ילבשו בגדים מורים על מדותם ודעותם, וכן על הרוב על מלאכת[ם] ומעלתם, ולפי זה נשפוט מהמלבושים תכונת לובשיהם: כמו שעור הבשר מראה סימני המזג כך לבוש העור מראה סימני מנהגו של אדם, כי מדו כמדתו:

עורו של אדם קודם חטאו היה מאיר ומזהיר כזוהר הרקיע והיה לבושו, ובחטאו נחשך ונתבזה ועשה לו כתנות עור לכבוד, חלף ערו"ה אור"ה, כתנות עו"ר קרינן או"ר: אור א' של אור רמז ליחוד, ע' של עור רמז לריבוי:

המילה להסיר חרפת עור הנחש, ולתת אור לע' פנים, הלבוש החיצוני סוכן לפנימי, ולכן ראוי לדקדק בו ללבשו כדרכו, ותלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו כו' שמורה על היות זוהמא בלבו:

עוד רמז לליבון הבגדים הגופניי' לבגדים הנפשיי' הנעשים מתורה ומעשים טובים שאדם מקיים, שני מיני מלבושי' לנפש, כנגד עשה שלמה שני מיני כלים (מלכים א' י' טז-יז): זהב שחוט מאתים צנה זהב, מצננים לו גהנם. א"נ מצילים אותו מצנת גהנם של ברד שנדון בו המצנן עצמו ממצות עשה, ושלש מאות מגנים להגן מאש הגהנם למי שנתחמם בעבירות. ככלה תעדה כליה כך הנפש לרקמות תובל למלך וכו':

א"ר תנחום בשעה שיצאו ישראל ממצרים קשטם הקב"ה בי"ג תכשיטין שנאמר ואלבישך רקמה וכו' (יחזקאל י"ו). וכנגדן יביא הקב"ה לעתיד י"ג דברי', וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה (ישעיה ד'): ואבא בברית עמך נאם אדנ"י יהו"ה ותהיי לי בסוד חיבור שתי שמות אלו:

ישראלים דומים לעולם השפלים הזה המורכב מכל הדברים, הלוים לעולם השמימיים המשוררים ומשמיעים קולם. הכהנים לעולם המלאכים המשמשים בקדושה כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא.

ח' בגדי כהונה, ד' כנגד ד', לכבוד ולתפארת, בעה"ז ולעה"ב, כנגד שני מיני מלבושים שיש לנפש, ממשבצות זהב לבושה, לרקמות תובל למלך וכו': לבוש הבדים:

כמו שהעשירים עושי' בגדי' חדשי' והעניי' מתקני' הישנים, כך בנפשות העשירות מתורה ומצות והעניות מתורה ומצות, וכענין שאמרו על כסוי חטאה (תהלים לב, א). יכין וצדיק ילבש. ויש לחסידים להלביש ערומים, ולאמן ידי עושי המלאכה שיכינו להם צידה לחם לאכול ובגד ללבוש. ויתקיים קרא עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקדש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף