כובע ישועה/בבא קמא/ק/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף חידושי הרי"מכובע ישועה אילת השחר |
א"ל גדור. כתבו התוס' דבלא התרהו לגדור אינו חייב באחריותן. וצ"ע מ"ש גרמי זה מכל גרמי דחייב גם בלא התראה מקודם. ואולי משום דגרמי זה עיקרו מצד מחשבתו שנתייאש מלגדרה כמ"ש התוס' בד"ה נתייאש. ומחשבה לחוד ענין קל ואין לחייבו ע"ז בלא התראה. ויתורץ קושית הגרע"א בחידושיו לגיטין דף נ"ג בהא דמשני למ"ד היזק שאינו ניכר שמיה היזק הא דעושה מלאכה בפרת חטאת פטור מד"א בהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש דפיסולה אינו רק מחמת מחשבתו, הא מ"מ ליחייב מדין גרמי והא מחשבה עכ"פ הוי גרמי כדאמר בבבא קמא דנתייאש מלגדרה הוי גרמי ע"ש. ולמ"ש התוס' הכא בהא דכלאים דצריך התראה י"ל דכללא הוא לכל גרמי הבא מחמת מחשבה דצריך התראה דאל"כ אינו חייב בדיני אדם, ושם דלא מיירי בהתראה גם משום גרמי אין לחייבו בדיני אדם מחמת המחשבה. ועמ"ש בספרי נהור שרגא ביבמות דף פ"ב ע"ב ד"ה נתן ושם דף פ"ג ע"ב ד"ה ה"ז:
צבעו כאור כו'. פרש"י ומזיק בכוונה הוא לפיכך ידו על התחתונה דברי הכל. והקשה הרש"ש דלמאי הוצרך לכך תפ"ל משום דליכא שינוי למקניי' כדכתב לקמן בסמוך והוי דינו כמו לר"י בסיפא עכ"ד. והנ"ל דפרש"י בלצבוע אדום וצבעו שחור דקניס להאי דשינה להיות ידו על התחתונה. וכונתו נ"ל ע"ד מ"ש התוס' בבבא מציעא (קיז: ד"ה בשלשה) דמדינא ה"ל ליתן שכר כפי מה שהשביח בצביעת שחור ורבנן תקנו שלא יהנה מממון חבירו שלא מדעתו היינו בצביעת שחור שעשה שלא מדעתו הלכך ידו על התחתונה ע"ש. וזה כוון רש"י מ"ש דקניס להאי דשינה והיינו אף אי לא קני בשינוי אנו צריכין לטעם קנס להא דאין נוטל שבח דצביעת שחור והיינו משום דשינה. אך א"כ בצבעו כאור דל"ח שינוי לקנין דמש"ה גם לר"מ ל"ק לא יחשב נמי שינוי לענין לקנסו שלא יטול השבח דצביעת כאור עכ"פ. אך י"ל דל"צ טעם דשינוי אלא במאדום לשחור, אבל בצבעו כאור דהצבע בעצמותו גרוע, שם מזיק עלה וראוי לקנסו מטעם זה שלא יטול שבחו, ולזה כוון רש"י במ"ש דמזיק בכוונה הוא:
רי"א אם השבח כו'. ביש"ש הביא מ"ש הרמב"ם דבאמר הבעל תן דמי צמרי אין שומעין לו, וכתב דע"כ איירי בליכא שבח כלל ואינו שוה דמים הראשונים, והק' הלא ר"י לא תיקן א"ל משום דשינה מצווי בעלים וחשיב כפושע וא"כ למה יהא נשכר בפשיעותו, וכן הקשה הש"ך סימן ש"ו סק"ו דבכה"ג הא פחתו בידים ומ"ט אין שומעין לו ע"ש. והנ"ל למאי דאיתא בדף צ"ח בזורק מטבע לים פטור אף דצריך למיתב זוזא לבר אמוראי להוציאו וה"מ באדייה אבל בשקליה בידים דגזליה השבה בעי מיעבד. וכבר כתבנו שם ד"ה השורף מהיש"ש דבהיה בידו כבר בפקדון י"ל דל"ש חיוב השבה ע"ש. וא"כ באומן דהוא כפקדון אצלו דשומר חשיב נמי אינו בחיוב השבה כגזלן. וממילא פטור אהיזק שעשה בצביעתו דכיון לאפשר להעביר הצבע ע"י צפון [ויהא הצמר כבתחלה] כדאמרינן בסמוך אף שצריך להוציא מעות ע"ז, גרמא הוא כהא דזוזא דבר אמוראי דהתם דפטור. ולפ"ז בצבעו בקלא אילן דלא עבר ונפסד עי"ז אפשר דלכ"ע חייב וצ"ע: