יש סדר למשנה/שבת/כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ שבת כד

ג

אין ממרים. ובפי' הר"ב אין ממראין מפטמין לשון [ישעיה א'] וחלב מראים ופי' המראה וכו' ע"ש. כצ"ל. ודע במשב"ג איתא אין מאמירין. ולולי דמסתפינא ה"א דטעות הוא וצ"ל אין ממראין וכדאיתא בפי' הר"ב דהכא. וכן בלשון הברייתא ולשון הגמ' קנ"ה: איזה המראה. אבל בפי' הרמב"ם איתא ממרין וכתב עוד מלעיטין וממרין שתיהן מלות עבריות מלעיטין מגזרת הלעיטני נא וממרין מענין הפטום שור ומריא [שמואל ב' יו"ד] ע"כ:

תוי"ט ד"ה אין אובסין ז"ל הרמב"ם וכו' וכיוצא בו כו' ע"ש. קיצר במקום שהיה להאריך כי על זה כתב הרמב"ם בדין ל"ה כיצד לא יאכיל הגמל בשבת מאכל ג' או ד' ימים ולא ירביץ עגל וכיוצא בו ויפתח פיו ויתן לתוכו כרשינין ומים בבת אחת וכן לא יתן לתוך פי יונים ותרנגולים למקום שאינן יכולין להחזיר אבל מאכיל הוא את הבהמה מעומד ומשקה אותה מעומד או נותן לתוך פי' מים בפני עצמן וכרשינן בפ"ע במקום שיכולה להחזיר וכן מאכיל העוף בידו במקום שיכול להחזיר ע"כ. ובפרושו על המשנה כתב בזה"ל אבוס שם המקום שמשימים בה המספוא לבהמה וענין אמרם אין אובסין שלא יאכילנה מזון ימים רבים והוא אמרם אין עושין לה אבוס בתוך מעי'. ודורסין הפירוש הקרוב אצלי שלא ישומו בחזקה הגמל על המאכל כדי שיאכל הרבה. מלעיטין נתינת המאכל לתוך פי האוכל. ממרין זריקת המאכל למעי הבהמה עם המים ואמרם מלעיטין למקום שיכולה להחזירה ואמרם ממרין למקום שאינה יכולה להחזיר וכו'. מהלקטין שישים האוכל בידו והם לוקטין אותו ע"כ. העתקתי כל הדברים האלו מפני צורך פירושם. ובפרט בענין ביאור המראה והלעטה דמפרש רב יהודה בסוגיא קנ"ה: המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר ורב חסדא מפרש בענין אחר ומסיק הש"ס תניא כוותיה דרב יהודה [המראה למקום שאינה יכולה להחזיר. רש"י] איזהו המראה מרביצה ופוסק את פיה [נותן את חכה לתוך פיה שלא תוכל לסגור פיה. רש"י] ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת [והמים מבליעין הכרשינין לתוך בית בליעתה על כרחה. רש"י] הלעטה מאכילה מעומד [נותן לתוך פיה וכל זמן שאינו מרביצה אינו יכול לתחוב כל כך ויכול להחזירה. רש"י] ומשקה מעומד ונותנין כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן ע"כ. והנה השתא עיקר פרושא דמתני' נודע מכח הברייתא וכ"כ הרי"ף והרא"ש עלה דמתני' בזה"ל איזהו המראה ואיזהו הלעטה המראה מרביצה ועוקם את פיה ומאכילה כרשינים ומים בבת אחת הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותן לה כרשינים מעומד ומאכילה בפ"ע ומים בפ"ע ע"כ. ומכל שבארתי פליאה נשגבה לא אוכל לה שהמחבר בש"ע סי' שכ"ד סעיף ט' שכתב איזהו המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר ע"כ והשמיט לגמרי הברייתא שהיא עיקרת. ויותר תמוה שהרי הב"י כתב על הטור בזה"ל ורבינו קיצר שלא כתב הברייתא כמו שכתבו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם. ע"כ. ואיהו עצמו בש"ע נכשל בזה שקיצר והשמיט הברייתא שנשמע ממנה פרושא דמלתא וענייני הדינים. ולא מצאתי הערה בזה במפרשים האחרונים. [ברם זכור אותו האיש לטוב הלבוש הביא הברייתא מפורש. ומה שיש לגמגם בו תמצא באלי' רבה שם ע"ש]:

ה

ונשאלין לדברים כו' ע"ש. במשב"ג לנדרים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.