ירושלמי/שביעית/י/ד

ירושלמי שביעית י ד

מתני' המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו הלוה מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו כל המטלטלין נקנין במשיכה וכל המקיים °דברי (חכמים) רוח חכמים נוחה הימנו:

גמ' רבי לעזר אומר ובלבד לבניו רבי יוסי בעי מהו ובלבד לבניו אם יש לו בנים מחזיר לבנים ואם אין לו בנים מחזיר לבנותיו שלא תאמר הואיל ואין ירושת הגר דבר תורה יחזיר לבניו כיוצא בו מי שמת סוף משפחתו ואין לו יורש אלא אמו לא יחזיר ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו הגזלן שעשה תשובה וביקש להחזיר את הגזלה המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו רבי חייא בשם ר"י אמר הנושא והנותן בדברים זמנין דאת אמר אין רוח חכמים נוחה הימנו וזימנין דאת אמר אין מוסרין אותו אלא למי שפרע ר"ז רבי אבוהו בשם רבי יוחנן הנותן עירבון טבעת לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו רבי זעירא בעי קומי רבי אבהו זהוב א"ל טבעת מה בין זהוב מה בין טבעת שזהוב דרכו להשתנות טבעת בעינו הוא רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ההן לאו צדק והן צדק אמר בשעה שאמר הין של צדק היה רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חחר בי מתניתא פליגא על רב אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהם ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ברשות המוכר לא קנה עד שיגביה או עד שימשוך את הכל מרשות הבעלים ברשות זה שהיו מופקדים אצלו לא קנה עד שיזיכנו בהן או עד שישכיר לו את מקומן מה עבד לה רב כאן שהעמידו עמו כאן בשלא העמידו עמו °(רב פליג דרב אמר כא אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חוזר בי) תדע לך דחד בר נש אפקיד ערבון על מילחא ויקרת אתא לגביה רב א"ל או יתן לו כל עירבונו או ימסור לו למי שפרע מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לב"נ לינה חזר בי וכאן הוא אמר הכין תמן למידת הדין ומה דרב נהג למדת חסידות:

הדרן עלך שביעית משמטת וסליקא לה מסכת שביעית < הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף