ירושלמי/סוטה/ב/ג
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
מתני' בא לו לכתוב את המגילה מאי זה מקום היה כותב אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית תחת אישך וגו' ואינו כותב והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמר ר' יוסי אומר לא היה מפסיק ר' יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת ה' את יריכך נופלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעייך וגו' ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן:
גמ' ר' קריספא אמר איתפלגון ר' יוחנן וריש לקיש חד אמר משביע ואח"כ כותב וחרנה אמר כותב ואח"כ משביע. הוון בעיי מימר מאן דמר משביע ואח"כ כותב היך מה דהוא קרייא והשביע וכתב. ומאן דמר כותב ואח"כ משביע כדי לסמוך שבועה להשקייה. אית תניי תני בין תניין בין שבועות מעכבין אית תניי תני שבועות מעכבות. תניין אינן מעכבין. הוון בעי מימר מאן דמר בין תניין בין שבועות מעכבין אית ליה חוקה תורה מעכב. ומאן דמר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין לית ליה. עוד הוא אית ליה אלא שאינן על סדר. ואתיין אילין פלוגתא כהכין פלוגתא. ומאן דמר בין תניין בין שבועות מעכבין כמאן דמר משביע ואח"כ כותב. ומאן דמר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין כמאן דמר כותב ואח"כ משביע: