ירושלמי/מעשרות/א/ב

ירושלמי מעשרות א ב

מתני' מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו והענבים והבאישין משהבאישו האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו הרמונים משימסו התמרים משיטילו שאור הפרסקים משיטילו גידין והאגוזין משיעשו מגורה רבי יהודא אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה החרובים משינקדו וכל השחורים משינקדו והאגסים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבינים משיקריחו התלתן כדי שתצמח התבואה והזיתים משיכניסו שליש:

גמ' משיבחילו בחילו רבי חייא בר ווא אמר חיתה כמה דתימר וגם נפשם בחלה בי רבי אבא בר יעקב משם רבי יוחנן משיאדימו פניהם וכל התאנים פניהם מאדימות רבי תנחום בר מריון בשם רבי יוחנן לוקח אחת ומניח אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות ואם לאו פטורות: הענבים והבאושין משיבאישו: רבי זעירא בשם רבי יסא משיקראו באישה רבי אייבו בר נגרי רבי תנחום בר עילאי בשם רבי נחום בר סימאי והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ אמר רבי יוחנן רכיב הוינא על כיתפי דסבי ושמעית קליה דרבי שמעון בן אלעזר יתיב מתני מכניסין במעי מלפפון ואין מכניסין במעי אבטיח מה בין מיעי מלפפון למעי אבטיח אמר רבי שמעון בר ברסנא מעי מלפפון לאכילה מעי אבטיח לזריעה אם אומר את כן נמצאת מכבד את הקרקע בשבת: כל האדומין משיאדימו: מיישא תני רימון שניקרה בו אפילו פרידה אחת כולה חיבור למעשר אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי כולו חיבור למעשרות אמר רבי חנינה פשטו הוא לן כל אותה הגפן כל אותו המין חזרו ופשטו לו כל אותה הרוח רבי יוסי בי רבי בון אומר כל אותו הכרם היה כרם קטן ועשאו גדול גדול ועשאו קטן אחד ועשאו שנים שנים ועשאו אחד שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה אף במכבדות תמרה כן אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את רבן גמליאל וחכמים ביבנה ניקורי רטב באביהן מה הן אמרו לו כל אותו הדקל אסור אמר רבי יוסי לכן צריכה בשניקרו כולן שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו רבי יונה בשם רבי שמעון חסידא ניקורי רטב באביהן אסור והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין: הרימונים משימסו: רבי זעירא בשם רבי יסא משיתמעך האוכל תחת ידיו רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי משיכניסו מחצה רבי יונה בעי דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה אחינו המסו את לבבינו פלגין לבבינו: התמרים משיטילו שאור: רבי חייא בר ווא אמר משיתמלא החרץ רבי יונה בעי מה נן קיימין אם כשיתמלא החרץ נובלת היא אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה רבנין דקיסרין אמרו ויהיו יפות לאכילה: הפרסקין משיטילו גידים: רבי זעירא בשם איסי משיטילו גידין אדומין :האגוזים והשקדים משיעשו מגורה רבי יודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה: אמרו בקליפה התחתונה שהיא סמוכה לאוכל מודין חכמים לרבי יודה באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה תני רבי חיננא בר פפא חרובין שילשולן היא חנטן וכל השחורין כגון עינבי הדס ועינבי סנה משינקידו תני רבי חיננא בר פפא משיעשו נקודות נקודות שחורות הפרישין איספרגלין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד: וכל הלבנים: כגון אילין מרפייתה: משיקריחו: רבי חיננא בר פפא אמר משיעשו קרחות קרחות לבנות תני רבי שמעון בן יוחי משיזחילו מים אתא עובדא קומי רבי חנינה ובעא למיעבד כרבי חיננא בר פפא חזר ואמר וכי מחמת האוכל הן מקריחות לא מחמת התולעת שיש בהן: התלתן משתצמח: כיני מתניתא כדי שתזרע ותצמיח כיצד הוא בודק רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה רבי יונה בעי מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת אמר רבי יוסי בי רבי בון וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת א"ר זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמח רבי חיננא בשם רבי זיתים וענבים שלא הביאו שליש אף המשקין היוצאין מהן להכשיר אינן מכשירים רבי חייה בשם רבי חנינה זיתים מאימתי חייבות במעשרות משיבכר צמייא קייטא לא ביכר צמייא קייטא משביכרו בנות שבע לא ביכרו בנות שבע משיורו מרויות שנייה שבמוקצה רבי לעזר בי רבי יוסי בשם ר' תנחום בר חייה משיבכרו בנות שבע לבנות אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלבד בנות שבע שבאותו מקום:

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף