יצחק ירנן/תעניות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ תעניות ג

א

מתחילין

תלמידי חכמים וכו'. וכן הוא לשון מרן באו"ח סי' תקע"ה והקשה עליו המג"א הל' ר"ה סי' תקפ"א סק"ט ממ"ש הרב ב"י אע"ג דאיתא במדרש דבערב ר"ה הגדולים מתענים נהגו כולם להתענות משום דבדבר של צער הרוצה לעשות עצמו גדול עושה כדאיתא בפ"ק ואיך הוא עצמו לא פסק כן ריש סימן תקע"ה ונראה לחלק דבשלמא גבי עצירת גשמים שהוא סוג דת"ח אז אמר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול דמחזי כיוהרא משא"כ גבי ערב ר"ה דאמר במדרש הגדולים מתענים לא גדולים בתורה נינהו אלא חסידים ואנשי מעשה ג"כ ועוד י"ל דשאני עצירת גשמים דהתענית הוא מגזרת חכמים וכיון דלא עליה דידיה גזרו מחזי כיוהרא משא"כ גבי תענית ערב ר"ה שהם נוהגים מעצמם לא שייך לומר מחזי כיוהרא.

ד

אסורין

במלאכה ביום ומותרין בלילה. הכי איתא בתענית דף י"ג כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר ע"כ. ומזה הוליד רש"י שם וז"ל מהכא משמע דבליל תשעה באב מותר במלאכה ואין ביטול אלא ביום אבל אין מפרסמים הדבר עכ"ל ועיין להמג"א סי' תקנ"ד ס"ק כ"ג שתמה על רש"י ז"ל שדבריו סתראי נינהו ממ"ש הכא למ"ש בפסחים דף נ"ד וז"ל בין השמשות שלו אסור באכילה ומלאכה דמחמירין על ספיקו כדאמרינן בתענית ציבור וכו' ותקע עצמו על דבריו שבפסחים לדבר הלכה שליל תשעה באב אסור בעשית מלאכה ואחר המחילה ליתא דמ"ש בפסחים פי' דבריו או דמ"ש בין השמשות ר"ל של יום ט' וי' או דמ"ש ובמלאכה קאי לעצמו של יום ולא לילה ודבריו עניים כאן ועשירים לעיל מיניה ד"ה אין תענית ציבור בבבל וכו' שכתב לאכול מבעוד יום וליאסר במלאכה וכו' ונראה ברור דלמלאכה לא קאי כי אם ליום ונמצא דברי רש"י אחדים ואדרבא הדין יוצא דבלילה שרי וכמ"ש בפי' בתענית ומן התימה עליו שהניח המפורש מכח הסתום דיש לצדד בו וכמ"ש ומ"ש המג"א דמסתימת כל הפוסקים משמע דאסור גם בלילה אינו הכרח דסתמו מטעם שכתב רש"י וז"ל אבל אין מפרסמים הדבר ואה"נ דשרי.
והטיב לראות החכם השלם רפאל אשכנזי הי"ו דכונת רש"י שבפסחים אינן כמשמען דאם כפשוטן יוצא דבתענית ציבור אסורין במלאכה בלילה והוי היפך ברייתא דתעניות שהבאנו בתחילת דברינו והו"ל להמג"א להרגיש בזה ומכוחו היה נכנס לכונת רש"י ולא היה תוקע עצמו להלכה דגם בלילה אסיר ועוד זאת קשיא לי לפי פסקו מאי קשיא ליה לש"ס שם בפסחים לר' יוחנן דאמר ט"ב אינו כת"צ למ"ש ר"י גופיה בין השמשות שלו אסור ותירצו לא למלאכה מלאכה תנינא מקום שנהגו וכו' ואימא דמ"ש ר"י פי' הוא למלאכה וה"פ ט"ב אינו כת"צ דת"צ אסור במלאכה דוקא ביום וט"ב גם בלילה אסיר ולא קשיא כמו שהקשו הש"ס מלאכה תנינא וכו' וכמו כן קשה למ"ש מהרש"ל לישב דברי רש"י בפסחים שם ד"ה לא למלאכה של יום עצמו משתחשך ואשמועינן דבת"צ אסור וכו' ואינו דבת"צ שרי בלילה יעו"ש דלפי דבריו קשה כמו שהקשינו והאמת כמ"ש עוד שם דט"ס נפל בדברי רש"י וק"ל ומדברי מהרש"ל אלו סיוע למ"ש בסמוך בכונת רש"י דלא תיקשה קושית המג"א דאי דברי רש"י כפשטן קשה קושית מהרש"ל גם באותן דברי רש"י וכמו שכתבנו דלמה לא הרגיש מהרש"ל לעיל באותן דברי רש"י כמו שהרגיש כאן אלא וודאי דהבין בדברי רש"י כמ"ש וק"ל.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.