יפה תואר על שמות רבה/לו

יפה תואר על שמות רבה לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על שמות רבה - פרשה לו

פיסקא: א  ב  ג  ד  

א  [עריכה]

והקב"ה עונה אותם. פי' אע"פ שהתשובה היתה בע"כ. והזכיר זה כאן כי לולי זה לא דמיא התשובה אל השמן היוצא בסוף אם אינה מועילה:

כשם שהשמן מאיר כך הקב"ה מאיר. היינו אור הדעת כי מציון תצא תורה וכן איתא בב"ר פכ"ה ארון מקום שהאורה יוצאת לישראל. ויען כי המה הפיצו אור לכל העולם לכן המשילם הכתוב כזית:

ב  [עריכה]

למה כדי להעלות אתכם. הקשה מהר"י בן לב ז"ל מאי עילויא היא אדרבה יחשב לסכלות שמאירים למאיר העולם ועוד מאי דמיונו עם המשל שם הוא כדי שלא יחזיק לו טובה וכאן אינו כן. ותירץ שה"פ שרצה ה' שלא יהא ישראל כפוי טובה רק שיודו בטובה ובזה לבד השי"ת נפרע ממה שעשה ולזה צוה שיאירו נרות רמז להודאתם כשם שהאיר להם ועל זה יתעלו לפני האומות שיראו שאינם כפויי טובה. והמשל הוא כן שהפקח נפרע מהסומא ממה שמדליק הנר כי בזה מורה שקבל טובה ממנו ולכן שוב לא יחזיק לו טובה שכבר פרעו במה שהודה בטובו. ולדעתי העילוי הוא בזה. כי הכל יודעים שאין הקב"ה צריך לאור הנדלק. ורק בשביל שהוא האיר לישראל במדבר צוה כי גם הם יאירו לו אף שאינו צריך וכמ"ש בחזית יונתי תמתי כביכול כב' תאומים לא זה גדול מזה וזה חבתו ית' אליהם שאינו רוצה שיתחסד עמהם ועמ"ש בב"ר פי"א. וזה ענין הפקח עם הסומא ממש שכוונתו שיעשה לו הוא ג"כ כמו שעשה הוא לו וי"ל כי הקב"ה חפץ לזכות את ישראל שיקבל שכר מהמצות אשר הם עושים ויהיו ראויים מצד עצמם לקבל הטוב. ולא בתורת חסד וזה הוא העילוי אשר נתן להם:

ג  [עריכה]

שנאמר החזק במוסר. וס"ד נצרה כי היא חייך והיינו תורה דכתיב בה כי היא חייך וארך ימיך:

שנאמר נר לרגלי דבריך. דהייני שלא יכשל רגלו וכמ"ש בשוח"ט אמר דוד באתי לחלל את השבת האירה לי תורה שנאמר שמור את יום השבת כו':

ד  [עריכה]

בד' דברים נתאוה הקב"ה למעשי ידיו. פי' נתאוה לאנשים שהם מעשי ידיו. וע"ע בזה בתנחומא. והנה מה שיבקש ה' מיצוריו דוקא ד' דברים אלו כתב הבדרשי שה"פ להיות לראיה כי בכל מה שה' יצוה לנו חפץ למען צדקו לזכות את ישראל. לא שיוסב אצלו שום תועלת כמו בד' ענינים אלו שהדבר ידוע לכל שלא יבקש ה' ממנו ענינים אלו לצרכו אחרי שהוא העושה אותם לנו בענין יותר נעלה:

לא הכהנים סבלוהו. פי' מעולם לא סבלוהו הכהנים ומ"ש בכתף ישאו היינו לפי הנראה. ומוכיח ממה דכתיב נתקו כפות רגלי הכהנים ולא כתיב נתקו הכהנים כפות רגליהם כמו וישא יעקב אח רגליו משמע ניתקו ע"י אחר:

שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה. וס"ד שומרים משמרת המשכן:

והארץ האירה מכבודו. נראה דס"ל דבאורה שנבראת להאיר העולם מיירי וכמ"ד לעיל בבראשית רבה פ"ג שממקום ביהמ"ק נבראת האורה ויליף מהכא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף