יפה תואר על שמות רבה/כט/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על שמות רבה TriangleArrow-Left.png כט TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה ראית לומר מלך הגוים והוצאת את ישראל מכלל זה. וכן נראה פשט הדברים בשוחר טוב מזמור צ"ג ואע"ג דגם ישראל נקרא גוי כדכתיב גוי וקהל גוים מ"מ אם נאמר בקרא גוים סתם אין הישראל בכלל ומשני דקרי לי' כאן מלך הגוים משום דבני ישראל הקשו ערפם וימאנו לשמוע בקול הנביאים. ולכן אמר נביא לגוים נתתיך כי גם המה ישמעו נבואותיך. וזה שאמר להם מי לא ייראך מלך הגוים. ואם כל הגוים אשר על פני האדמה ייראו ויפחדו מפניך. איך לא ירגזו מפניך בני ישראל אשר קבלו את התורה. ומוטל עליהם החוב לשמרה. ועתה עברו הברית והפרו חק:

כביכול ירד הקב"ה לסיני. משום שאין ירידת הקב"ה לסיני כמשמעו אלא כמ"ש במכילתא מלמד שהרכין הקב"ה שמים התחתונים ושמי השמים העליונים על ראש ההר וירד הכבוד והציען ענ הר סיני. או כמ"ש ר' יוסי בפרק קמא דסוכה מעולם לא ירדה שכינה למטה ע"ש לכן אמר כביכול:

שנאמר לפני זעמו מי יעמוד. ולפני זה כתיב הרים רעשו ממנו והגבעות התמוגגו וגו' פי' אם כן הי' בעת מ"ת שרעשו ההרים והגבעות חרדו. ומכ"ש מי יעמוד לפני זעמו:

מהיכן הרעש נעשה. גם הוא ידע שסבת הרעש היא. בשביל שהרוח המתקבץ בבטן הארץ מבקש לצאת ופולח ובוקע את הארץ עד כי יצא. אבל ה' המביט על כל דרכי בני אדם ומשגיח עליהם ממרום. לא הניח את הרעש לבלע ולהשחית את בני אדם והוציא את הרוח מבטן האדמה באופן אחר. ורק פשעיהם גרמו כל זה לעזבם בידי המקרה. ואחר החרבן הוא הפשע מה שביתו שמם. ולפני החרבן היו חטאת הדור אחרות. כמו עבודת כוכבים שפיכות דמים וגלוי עריות:

וישראל מה היו עושין. פי' אע"ג דבפשע ישראל נחרב הבית בכל זאת יהיה הקב"ה מחסה להם שלא יכלו מן הרעשים הנשמעים בתבל:

ומלכות בית דוד נקרא אריה שנאמר גור אריה יהודה וישראל נקראים אריה שנאמר מה אמך לביאה כצ"ל ומוכיח מן הכתוב הזה על כנסת ישראל כי אמך היא הכנסיה וכמ"ש רש"י ז"ל:

שנאמר עלי עשור. משום דהתורה נתנה בשבת כדאיתא בפרק ר' עקיבא בשבת. הכל מודים בשבת נתנה תורה לישראל ולכן אמר מזמור שיר ליום השבת וגו' עלי עשור וגו' עלי עשרת הדברות שקבלתי:

צפור לא צוח. הדברים כמשמען כי כל הברואים השיגו נבואה והכרה בה' כפי אשר הי' אפשר להם ולכן שתקו ונדמו. אבל יש לכוין בזה כוונה אחרת. כי מעמד הר סיני מאומת אצלנו מצד פרסומו. ולא יפול ע"ז שום ספק והרהור כי לא הי' על צד המופת אלא ראו עין בעין שלא יפול עוד ספק בדבר. וכנגד הכופרים אמר צפור המצפצף תמיד והוא למשל על דובר סרה וכדאמרינן במצורע יבוא פטיט ויכפר על פטיט. גם הוא ולא צוח ולא יכל לדבר דבר נגד אמונה זו. וכיגד ההרהור הרע כנגד אמונה זו אמר גם עוף לא ררח כי גם מחשבה רעה לא עברה על אמונה זו וכמו שפירשנו בחזית על מה דאיתא שם על יונתן בן עוזיאל כל עוף שהיה פורח עליו הי' נשרף. וכנגד מה שהיה אפשר להרהר בשלמות התורה אמר שור לא געה כי השור יגעה על חסרון בלילו והכל ראו שאין מחסור בתורה ועל היות המערכה נכנעת לתורה אמר אופנים לא עפו ונ"ל דצ"ל אפפו ועיין. ולענין מה שהתורני דבק בה' יותר מהמלאכים אמר שרפים לא אמרו קדוש. ועל היות הדבק בתורה ניצל מכל צרה אמר הים שהוא רמז לשטף הצרות גם הוא לא נזדעזע ועל היות כל השפלים נכנעים לו אמר הבריות לא דברו וגם זו היא השתיקה שהזכיר בסמוך באליהו שנתבאר במופת ענינו והכל שמו יד לפה:

לא הי' לקולו בת קול. עיין מה שכתבתי בביאורו בפרשה הקודמת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף