יפה תואר על שמות רבה/כא/ו
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אתה אומר לי שאקרע את הים כו'. ממה שהאריך בלשונו נראה שהוקשה למשה קריעת הים משני פנים. הא' מפני שבני ישראל לא היו ראויים לכך. לפי שהיו חוטאים כדכתיב וימרו על ים בים סוף ולכן גם אם ידע משה בתנאי הזה התקשה כי חשב שאין הנס הזה ראוי אלא לצדיקים והב' שמשה חשב שהקב"ה חפץ שיצאו המים מגבולם ויציפו על המצרים והתקשה הלא זה הפך דבר ה' אשר אמר אשר שמתי חול גבול לים. וזה שאמר אתה אומר לי שאקרע הים ולעשות להם נס והם אינם ראויים. או אם תאמר לי ואעשה את הים יבשה וזה נגד מאמר ה' אשר שמתי חול גבול לים. ובר קפרא אומר שמשה התקשה רק על מה שחשב שהים יעשה יבשה. והקב"ה השיב למשה כי אין מחשבתו אשר המים יציפו את העולם אבל כי הנוזלים יתכנסו ויתיצבו כנד וכמו שהיה בבריאת העולם שנקוו כל המים אל מקום אחד. וע"ע מ"ש בזה בב"ר פ"ד ופ"ה:
לא קבל עליו. ואע"ג שתנאי הי' מ"מ לא קבל מטעם שישראל לא היו ראויים, לזה וכ"ה בשוח"ט בהדיא גבי הים ראה וינוס:
שאני נבראתי בשלישי כו'. והא דאמרינן בב"ר פר' י"ט כל שנברא אחר חבירו שליט בחבירו י"ל דזה רק לענין שהקודם יהיה מוכן לשרת את הנברא אחריו. אבל זה לא מצינו שיהיה האחרון משנה את טבע הקודם לו:
אינו אומר ויבקע הים כו'. הובא כאן לפרש מה שכתב שם הירדן יסוב לאחור וכדאיתא בשוח"ט כיון שראה הירדן שברח הים אף הוא ברח. וטעם הדברים למה נבקעו כל המימות כדי שיתפרסם הנס בכל העולם. ולא יחשבו כמו שחשבו קצת. כי בשביל שהוליך ה' את הים ברוח קדים עזה נבקע הים. וע' ברמב"ן ולכן א"ש היטב דברי השוח"ט שהבאתי ע"ש וע"ע במכילתא:
וכל הנסים הללו נעשו על יד משה כלומר הכל היו בזכות משה כי בני ישראל לא היו כדאים לזה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |