יפה תואר על ויקרא רבה/ז/ד

יפה תואר על ויקרא רבה ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהיו לו ב' מגירסין. להבין את משלי השלמים האלה אשר נראה לכאורה כחסרי טעם וגם באמת למה ערבה לה' מנחת יהודה מקרבן נח. הטעם בזה כי שני אופנים יש לדעת את ה' האופן האחד הוא מאור השכל והתבונה ואופן השני הוא מאור התורה והאמונה והנה בשלש אלה טובה היא התורה מהשכל והתבונה: (א) כי תכבד מאד להכיר את ה' בדעת ותבונה ורק אחד מני רבבה אחרי רב עמל יזכה לזה לא כן אור תורה זורח בקל על כל מין אנושי: (ב) כי הדעת תשגה לפעמים. והתורה נאמנה היא לעדי עד. (ג) כי קרובה השכחה לידיעות הלקוחות מן הדעת אבל מוסדות התורה לא ימוטו לעולם. והנה נח עבד את ה' רק מצד הדעת כי לא זרח עליו עדינה אור התורה ולא כן בני ישראל עשאו הכל על פי התורה אשר צוה ה' להם. ולזה אמר ר' עזריה כי תערב לה' מנחת יהודה במה שהובאה על פי התורה באשר ה' צוה לבני ישראל לעשותם יום יום. כי התורה תאיר בקל לכל איש. אבל לנח לא צוה ה' להביא עוד הפעם כי מעשהו היה בהכרת הדעת ולא תצלח לכלל בני אדם. ור' אבין במשל הראשון בא להוקיר את התורה על הדעת מצד הב' כי בתבשיל הראשון וזה הקרבן המובא מן הדעת היה רק דרך עראי כי יש לפעמים משגה וזיוף בו אבל מנחת יהודה הבאה מן הקבלה באה פעם אחר פעם והתחיל ממחה בה כי עריבה ונאמנה היא בתמידות מתחלתו ועד סופו. ובמשל השני מבורגין שלן רק במקום השני מורה כי התורה היא קיימת ומוצקה לעדי עד ולכן התנה פעם אחר פעם על העולה זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. אבל הדעת קרובה היא אל השכחה ואיננה תמידית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף