יפה תואר על בראשית רבה/מה

יפה תואר על בראשית רבה מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה מה

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ט  י  

א  [עריכה]

אשת חיל מי ימצא. ודריש לה בשרה כדדריש בתנחומא כל האלפא ביתא על שרה:

עבורה. שקשה לצדקניות מהשגת הפנינים כמו בשרה:

ב  [עריכה]

קמיע היא צריכה. בספר אור ה' מ"ד ד"ה ועוד רבים כתבו שאין ממש בקמיעין אחרי שהם חוץ מהיקש הטבעי. אך מדברי רז"ל בכ"מ וכן פה במדרש מבואר שיש בהם סגולה להועיל וע"ע שם בדברי אור ה' כי הודה בדבר ונתאמץ להתיר הטענה הנזכרת בחקירה ובדעת. כי בטחון החולי במרפא מועיל הרבה לרפא את מחלתו או כי תקותו בה' הרופא חולים בדרך פלא תביא עליו רחמים מאת ה' הנותן חיים ושלום לכל בריה:

כאלו מת בחייו. כי אין לו שמחה ולית ליה חוטרא לידו ומרא לקבורה וגם לעוה"ב שאינו מניח חליפתו לזכותו בעוה"ב דברא מזכה אבא. וגם בהשאיר מינו. כי האדם ראוי להיות קיים במין כמו שהמלאך קיים באיש וז"ש באגדת שמואל אם ראה תראה אם אני מן העליונים לא אמות ואם מן התחתונים אני אפרה וארבה ע"ש וההריסה הוא בבחינת הגוף הבנוי מד' יסודותיו שבמותו בלא השארות מינו הממלא מקומו נהרס בנינו לגמרי:

לקול רוח הקדש. פי' ששרה שנביאה היתה דבר לו ברוה"ק לעשות כן. דאל"כ לא יעצה אותו להזדווג למצרית מזרע כנען וגם אברהם לא שמע בקולה:

ג  [עריכה]

מנין תנינן. כלומר היכא רמיז וכן הוא בפ' הבא על יבמתו ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכתבו שם התו' דראיה גמורה ליכא ע"ש וע"ש עוד כל הסוגיא:

ולא לאחר. פי' כי רק מאברהם ילדה בדרך נס ולא מאחר. או דפי' לאברהם לבד התיר הקב"ה לקחת אשה מבנות כנען ולא לאחר לא הותר זרע כנען ולכן נזהר אברהם בזה בנשואי יצחק:

ד  [עריכה]

אין האשה מתעברת כו'. דכיון דטרידא בצער פירוק הבתולים לא יקלוט הזרע אבל אם נשרו יקלוט הזרע מיד וכדמסיים:

שלטו בעצמן והוציאו עדותן. כ"ה גירסת הערוך ועדותן פי' בתולים:

הקוצים הללו. עמ"ש בסוף פמ"ד וכן יתפרש כאן שהטוב ימצא מעט ובטורח משא"כ הגרוע והפחות ולכן הגר נתעברה מיד משא"כ שרה גם אחר כמה שנים לא נתעברה ומה דבקש טעם למצוא ולמה נתעקרו האמהות ולא הסתפק בטעם כי הטוב הוא מעט ובטורח. כי זה לא דמי שהטובה ראויה היא שלא תבוא לאדם רק אחר היגיעה והעמל כי אדם לעמל יולד אבל לא בהולדה. א"נ שהטעם הזה לא יסתפק רק למה התאחרו ללדת אבל לא לעקרות כמו באברהם ושרה:

שהקב"ה מתאוה לתפלתן כו'. כי ע"י התפלה פונה האדם את לבו לה' ולכן לא ייטיב ה' לטובים רק בתפלה שעל ידה יפנה האדם לבו אליו. ומה שכפל עוד ומתאוה לשיחתן משום שהתפלה היא בלב ותוכל להיות במחשבה לבד. לכן הוסיף לאמר בשיחתן כי גם לדבור יש סגולה מועלת וכנגד המחשבה והתפלה אמר הראיני את מראיך שהוא הראותו את פני ה' בלבו ולא יאמר כי מקרה קרה לו או כחו ועוצם ידו כו' וכנגד הדבור אמר השמעיני את קולך:

כדי שיהיו מתרפקות על בעליהון בנויין. משום שע"י העבור הן מתכערות כדר"מ ולכן נעקרו כדי שישארו בנוין ויהיה להן געגועין על בעליהן והם קרובים לדברי ר"מ. רק ר"מ אומר מצד הנאת הבעלים ור"י קאמר מצד הנשים. אבל יותר נראה גירסת החזית כדי שלא יהיו מתרפקות. ופי' שיתבזו ע"י שהן עקרות ולא יהיו להן עוד געגועים על בעליהן מצד נויין. ולפ"ז חולק על דברי ר"מ. והטעם בזה כיון שלא יבטחו עוד באהבת בעליהן מצד שהן עקרות לכן תהיינה עיניהם תמיד נשואות לשמים:

רוב השנים בלא שעבוד. פי' רוב השנים שנגזר גירות על זרע אברהם יצאו בלא שעבוד דגירות נתקיים משעה שנולד יצחק כדלעיל פמ"ד. וענוי ושעבוד היינו במצרים לבד וארבע מאות דכתב בקרא לא קאי רק על הגירות ולא על השעבוד וכמ"ש למעלה. ולפי שהשעבוד לא התחיל עד מות יוסף וכל אחיו נמצא שרוב השנים היו בלא שעבוד שמשנולד יצחק עד בואם למצרים ק"ץ שנה וי"ז שחי יעקב במצרים הרי ר"ז שנה בלא שעבוד ואלו לא נתעקרו האמהות היו השבטים שע"י נתגלגלה ביאתם למצרים קודמים בעולם והיו יורדים למצרים קודם הזמן הזה. ויעקב והשבטים מתים מקמי הכי והיה השעבוד ג"כ קודם. ואע"פ שלאה נפקדה מיד מ"מ כיון שרחל אשר ילדה את יוסף נתעקרה ועיקר ביאתן למצרים נתגלגלה ע"י יוסף. ואע"ג דאין זה טעם מספיק על שרה למה נתעקרה מ"מ כיון דגזרת ת' שנה לא היתה מצד עצמם רק מצד כי לא שלם עון האמורי עד זמן שבו יצאו ישראל ממצרים. ואלו נולד יצחק מקמי הכי והיה מתחיל הגירות מלידתו יהיה זמן יותר מת' שנה עד שישלם עון האמורי. והיה אפשר שיהיו רוב השנים בשעבוד:

כדי שיהנו בעליהן. עמ"ש בזה בחזית:

ה  [עריכה]

משל לשני בני אדם כו'. לפי שעכוב הולדתם אפשר מהקב"ה ואפשר מסבה טבעית וכדאיתא בפ' הבא על יבמתו טומטמין היו. וס"ל שבמאמר אנכי הולך ערירי רמז למין הא' כענין ערירים ימותו שהוא בהשגחה ולזה המשיל לחבושים שנחבשו מחמת איזה סבה והיתה בקשתם כי די להם בצער החולף ויראה בעלבונן. ובמאמר הן לי לא נתת זרע רמז למין הב' והמשל בזה למבקש זרע לפי שאין לו מעצמו:

אלו אמרת תבע דקיון דידן כו'. והא דלא בקש גם הוא על נפשו משום דחדא עביד ותרתי אפשר דלא עביד. ואם בקש על שניהם כאחד אז היתה בקשה אחת על שניהם ועביד משא"כ זה אחר זה דהם ב' שאלות אפשר דלא עביד וכן הוא בנמשל על שרה. ובפרט מה שנעתר הקב"ה לאברהם אפשר הטעם משום שהוא מצווה על פריה ורביה משא"כ שרה. ולכן אם בקש אברהם על שניהם יחד היה נעתר גם עליה אבל שרה לבדה לא יכלה להעתיר לה' על בנים כיון שהיא איננה מצווה על פריה ורביה:

ורבנן אמרי כו'. כלומר דאין אנחנו צריכין לבקש טעם למה התרעמה שרה. כי כן הוא דרך נשים להתרעם גם בלי סבה וזה שמביאים דברי ריב"ן אף איסטטניות והכוונה שהן חושדות ומתרעמות בלא דבר:

ה"ג ביני ובינך וביניך כתיב. ופי' שנשתנה כי בכ"מ כתיב ובינך חסר יו"ד בין נו"ן לכ"ף וכאן כתיב יו"ד ג"כ בין הנו"ן לכ"ף ללמד שהכניסה עין בעיבורה כי נקרא ובינך וכן ובניך. וע' ברש"י על חומש:

אלו אלישע אמר כן ברוה"ק. פי' כי דברי ר"י נשגבים ונעלים מאד עד שהיו די גם לאלישע אשר היו פי שנים ברוחו לאמר כן ברוה"ק ולפי שיקשה למה נתקיים זרע לאברהם מהגר ולא שלטה בו עין שרה שהכניסה בבני אברהם ממנה. ע"ז אמר אלא שזכתה וכו' שע"י המלאך שדבר עמה הצליח זרעה ונסתלקה קללת שרה במלאכות ה':

ו  [עריכה]

אמרה לו מה איכפת לי כו'. לפי שאברהם נתן לה עליה כח בשני דברים. הא' לשעבד בה באמרו הנה שפחתי בידך. הב' לעשות בה כרצונה ואפילו למכרה באמרו עשי לה הטוב בעיניך. ע"ז השיבה לו שרה מאי איכפת לי ברשיון לזה הלא לשעבד בה לא נוכל דכתיב לא תתעמר בה תחת אשר עניתה ואנחנו כבר ציערנוה. ולמכרה לא נוכל כיון שעשינו אותה גבירה ולכן דרשי ותעניה מנעתה מתשמיש אבל לא בשעבוד וגם האומר דלייס ופנדיות הוליכה לה למרחץ איננו שעבוד גמור רק דרך בזיון הוא:

ט  [עריכה]

וכשמת אברהם נפל. שלא היה לו זכות האב אבל זו איננה נפילה ממש אלא שלא היה בארץ כבתחלה ומשו"ה אמר ד"א עד שלא פשט ידו כו' דבזה תהיה נפילה ממש שבאה לו בעונו. אבל גם זו איננה נפילה גמורה רק לעתיד תהיה לגמרי:

וכשמת אברהם נפל. ונפילה זו אינה לישמעאל לבדה כי גם לכל בני קטורה כי מה נשתנה ישמעאל שיפסד יותר במות אביו משאר אחיו בני קטורה. וכן נפילתו בפשט ידו בביהמ"ק ג"כ היא לכל אחיו כי נועצו לב יחדו וגו' וכ"ה לעתיד. ופי' על פני כל אחיו נפל שנפל עמהם שאחיו הנזכרים פה הם בני קטורה לבדם. וכן בישכון כי זרע יצחק לבדד ישכון ואין לו חלק ונחלה עמו:

י  [עריכה]

מעולם לא נזקק כו'. עמ"ש בזה לעיל פ' כ':

לא די שנזקקתי עם גברתי כו'. ומפרש את הכתוב הגם הלום ראיתי אחרי רואי כי הגר אמרה כי גם פה במדבר ראיתי אחרי רואי בבית גברתי. והיתה תמוהה אם בבית גברתי ראיתי בזכותה אבל במדבר מ"ט ראתי ומדיוקא דרואי מדייק כי אפילו גברתי שהיתה עמי בבית לפעמים היא לא ראתה והגר ראתה:

משל למטרונה כו'. בא לפרש כי מה שראתה הגר ולא שרה איננה בשביל שלימות הגר אך שרה מיראת האלהים אשר בקרבה הסתירה וצמצמה פניה ע"ד כי ירא מהביט אל האלהים משא"כ הגר שפרצה לראות ע"ד ויחזו את האלהים ונענשו ע"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף