יפה ענף על רות רבה/ד/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יפה ענף על רות רבה ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קרוב. וזה כדברי ר' יהושע ולקמן פרשה ו' סי' ה' שלמון ואלימלך וטוב היו אחים. אבל לרבנן שם דסברי אלימלך ובועז אחים היו יקשה פה מה לשון מודע. ולא נוכל לפרש מודע הוא אח ממש כדכתיב הלא בועז מודעתנו ועוד מאי ממשפחת אלימלך אם היה אח ממש:

בועז נסיב לרות כו'. כי בועז היה איש גבור חיל ורות היתה אשת חיל כדכתיב בקאפי' ג' פסוק י"א והעמידו את דוד שהיה גבור חיל ולכן מספר פה הכתוב על בועז שהיה גבור חיל שע"י זה יצא דוד מהם:

יודע נגן במקרא. שנקרא בניגון ובנעימה כדאמרינן בסוף מגילה כל הקורא פסוק בלא נעימה כו' וגבור חיל במשנה. כי בעלי המשניות הם מלאים חילים בתורה. ואיש מלחמה שיודע לישא וליתן כו' פי' במדות שהתורה נדרשת בהן וכמו כל דיני ת"כ. ונבון דבר במעשה הטוב ע"ד וערום יבין לאשורו (וזה הלכה למעשה) ואיש תאר בתלמוד שמתרץ סתירת המשניות והקושיות הנופלות בהן וע"י זה נותן בהם תואר והדר:

שמאיר פנים בהלכה. בחלק הגי' שמראה פנים ופירש"י שמביא ראיה לדבריו. ולגירסת המדרש נראה שמנעים דברי חבירו ומברר דבריו. וע' בקה"ר על פסוק הכל כאשר לכל וטוב רואי שכל הרואה אותו נזכר לתלמודו. ומ"ש וה' עמו הלכה כדבריו כי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא צריכין סייעתא דשמיא. כדאמרינן בפ' הגולין:

הרשעים הן קודמין כו'. הטעם בזה לפי שהצדיקים קודם בואם לעולם נודע טיבם והעליונים שמחים בהם כמ"ש בתנחומא פ' קדושים עד שלא בראתי עולמי היו מלאכי השרת מקלסין להקב"ה בישראל ואומרים ברוך ה' אלהי ישראל באגדת שמואל אמרינן בכל יום ויום היתה בת קול יוצאת ומנצנצת בכל העולם כלו ואומר עתיד צדיק א' לעמוד ושמו שמואל כו'. אבל הרשעים לא נודע טיבם עד שיבואו לעולם. ועוד אפשר לפי שהפעולות הטובות הן לאדם מתחלת ברייתו. אבל הרעות אינן בכחו. שאין הטבע מוכן אל הרע וכמ"ש בעל העקדה בשער ה' בפ' החיבור הטבעי. שיש הפרש בין האיפשרות והבחירה שהאפשרות היתה בתחלה באדם אל הטוב ואל הרע עם קצת הכרעה אל הטוב מצד טוב מזגו. אמנם אח"כ ניתן לו השכל להיות בוחר בטוב עצתו. וא"כ כשבחר בטוב נמצא שנשתמש בכח השכל שניתן לו. אבל כשנטה אל הרע לא נשתמש בכח שכלו אבל נפל אל הכרעת האפשרות אל הרע ונמשל כבהמות וא"כ לפ"ז נאמר שהפעולות הטובות היו בכחו מצד שכלו שהוא התחלה להן. אמנם הרעות הן דבר חדוש שנתחדש לו מרוע בחינתו הפך הכנתו מצד שכלו. ולכן אמר על הצדיקים שמן קודמן כי השם הוא מורה על פעולותיהם ורוב השמות המונחים לאדם הם מה' מוסכמים לעניניהם כדאיתא לעיל על פסוק ותלכנה שתיהן. ולכן שמן ופעולותיהם הטובות קודמות לעצמותם. כי הטוב הזה ניתן להם מראש. משא"כ הרשעים הם קודמים לשמם. שהם המוציאים הרע אל הפועל מה שלא היה לפני זה בכחם רק באפשרית. ולפ"ז מתורץ למה מצינו בכמה צדיקים שמם מקודם כמו איוב שמו יאשיהו שמו. כי באמת בצדיקים אף ששמן קודם מטעם שכתבנו מ"מ לא נשלול מהם גם ההפך כי המה המוצאים הפעולות הטובות אשר היו להם בכח יוכלו להיות גם קודמין לשמן משא"כ הרשעים לא יוכלו להיות רק הן קודמים לשמן שאין להם שם קודם אפי' בכח. ומה שנמצא ושמו מיכיהו כבר תירצו רז"ל על זה:

פרדכוס. כ"ה בב"ר וכתב הערוך פרדכסוס שהי' לבן ביותר וזה מגונה. ורש"י כתב שהוא שני לדוכס מושל היה. והיה תובע דקיון הבריות ומלבין את הדין ועושה דין בין אדם לחבירו. ובמ"ר גריס איפרא דוכסיס. ומ"מ הכוונה שאין לבן שמו העצמי כי קמואל או בלעם שמו כדאיתא במדרשות אלא על שהיה מלובן בעורו או על שהיה מלבן הדין כנוהו בשמו לבן ור"ב אמר שהיה מלובן ברשע. ופי' שרשעו היה ברור כמראה הלובן שהוא ברור לכל ולכן נקרא לבן. והטעם בזה כיון שאין זה שמו העצמי כגלית ונבל לכן נשתנה לכתוב ושמו לבן כיון ששמו העצמי היה קודם לו:

והכתיב ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה כצ"ל. חזינן כי בני שמואל אשר נטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט ובכ"ז כתיב שמם קודם. ומשני כי רבנן וריב"ס פליגי בזה. ולריב"ס עשו תשובה והך מימרא רשעים קודם לשמן אתי כריב"ס ורבנן פליגי על זה. ולריב"ס יואל בן פתואל הוא בן שמואל ואע"ג דהוא ניבא בימי יאשיהו כדאיתא בס"ע אפשר שהאריך ימים הרבה. ועל אביה סובר כיון שהקישו הכתוב לאחיו יואל ע"כ עשה תשובה ג"כ וזכה ג"כ לרוה"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף