יפה ענף על אסתר רבה/י/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד אמרו לאלהים וגו'. זה קאי על הכתוב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ומביא את הכתוב הזה דמדריש ביה שכל המדות הטובות הבאות מאת ה' תבאנה בשפע רב:

מה דחילין כו'. ומפרש מה נורא מעשיך המה מופתיך ונסיך וזה מנגנות שלך. כי ממה שיראו שמעשיהם נהפכים עליהם שהנהרגים הורגים את הורגיהן עי"ז יכירו הכל כי לא יד המקרה עשתה זאת רק יד ה' הוא בכל אלה ולכן תפול עליהם אימתה ופחד. כי יכירו רב עוזך ויכחשו לך פי' ישתברו או יעשו כזבים בדבריהם כדאיתא בש"ר פ"ב ועמ"ש שם:

בהשפע בפירוי וריבוי. שפע הוא רבוי בכמות. ופירוי היינו שיעשה פירות ורבוי הוא באיכות. ואינו מביא ראיה רק על רבוי. כי רב כולל כל השלש הוראות אלו כידוע לבעלי השרשים:

הטוב ברבוי החסד ברבוי כו'. מה שמזכיר אלה התשעה ולא קאמר נמי עוזו וכחו ברבוי דכתיב ברב עוזך ורב כח. וכן העצמה שנא' עצמה ירבה והשררה ברבוי דכתיב למרבה המשרה. והחיים וירבו לך שנות חיים. והגדולה דכתיב תרב גדולתי וזולתם. ואם תאמר שהמה נכללים במה שמנה פה למה פרט כל אלה הלא הטוב כולל גם חסד. רחמים. צדקה פדות וברכה. אבל הטעם בזה דמנה פה ט' חלוקות כנגד זכות האדם שיש בהם מה שבין האדם למקום ובין אדם לחבירו. או בהנהגת הרבים. וכן אם הוא במחשבה במעשה או בדבור ולז"א הטוב אשר קאי על שלימות האדם בינו למקום אשר שכרו הוא צפון בעוה"ב וכמו שמביא את הכתוב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ואח"ז מזכיר מה שבין אדם לחבירו. ומזכיר בראשונה חסד שהוא כולל לעניים ולעשירים בגוף ובממון ולחיים ולמתים כדאיתא בפ"ק דב"ב. וז"ש החסד ברבוי. ואח"ז מזכיר מה שהוא לעני בפרט וזה רחמים מה שיפייסו בדברים וירגיע את דעתו בזה וצדקה הוא המתנה מה שיתנהו. ואומר עוד האמונה ברבוי וזה הנושא ונותן באמונה. וכן אם יפדה את האדם מצרותיו אומר הפדות ברבוי. וזה הוא במעשה. ואח"ז אומר על הזכות אשר בדבור וזה ברכה אשר היא בפה. וכנגד המחשבה אמר השבח ברבוי ופי' במה שישלים האדם חוקו במחשבתו יזכהו ה' ברב דעת וחכמה להכיר את ה' ולשבחו. ועל הזכות לאדם בהנהגת הרבים אמר השלום ברבוי שעיקר ענינו הוא אם שלום יהיה בעם ויחיו יחד בשלוה. ובילקוט איתא האמונה היא קיום הבטחתו ופרעון הגמור באמונה. ומ"ש אמונה על הקדוש ברוך הוא ברבוי פירושו כי כשפוסק הקב"ה שכר לאדם על מעשיו הטובים פוסק לו ולזרעו וכמ"ש בפ' טבול יום ורבוי הזה לשלם עד סוף כל הדורות ישלם ה' בפרעון גמור באמונה:

מאי עד בלי די. לפי שהברכה כנגד הדבור הטעים הדבר לומר שגם היא עד שיבלו שפתותיהם לומר די דהוי דבור כנגד דבור. ולשון די הוא דרך גוזמא. או פי' שכל זמן שיבלו ימיהם בטוב יהיו אומרים כן. ונמצא שיבלו שפתותיהם עמהם בהיות אומרים כן תמיד:

אל תקרא בניך אלא בוניך. היינו ת"ח כדרך שאמרינן בפ"ק דתענית ארץ אשר אבניה ברזל א"ת אבניה אלא בוניה. והכוונה של מרבים שלום הוא שבזכותם יתן ה' שלום בעולם. ומה שמביא כל הכתובים האלה על השלום נראה כי השם שלום ישתמש על ג' פנים. הא' הסכמת הדעות בין המריבים וכנגד זה מביא את הכתוב ורב שלום בניך שפירושו הסרת המחלוקת מהאויב. וכדכתיב שם רחקי מעושק כי לא תיראי וממחתה וגו'. והב' לנוח בשלום ובשלוה ולא ידע אסון ופגע וע"ז מביא הכתוב יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. והג' שלום כי יהיה שלום בגופו ובתורתו. וע"ז מביא את הכתובים שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול בתורה. וזה שלם בתורה. והכתוב השני ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי יהיו שלמים בגופם ולכן ינתן עוז להם:

חסלת מדרש אסתר בעזרת השם יתברך
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף