יפה ענף על אסתר רבה/ה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח אל תרא יין וגו'. הובא הדרש הזה פה בשביל הדרש וכצפעוני יפריש דמדריש לקמן על אחשורוש לושתי:

כי יתאו לדם נדה וכו'. כי לא נוכל לפרש דמדבר בשבח היין. שיפה הוא במראהו דיקשה למה לא אמר בשבח היין כי הוא משמח את הלב ומרפא ומחכים שעי"ז יתפתה האדם יותר אל היין מיפי מראהו. לכן פי' כי יתאו לדם וגם כי יתאדם הוא טעם להמנע נפשו משתיית היין. ופי' הדברים כי ע"י היין תתעורר בו התאוה לזנות. עד שלא יפרוש גם מאשתו אשר היצה"ר איננו בוער בו אחריה. מאחר שיש לו פת בסלו:

המד"א כיס אחד יהיה וגו'. דהתם א"א לפרש כיס ממש דא"כ סותר למ"ש גורלך תפיל בתוכנו דאי כיס אחד לכולם אין גורלו של אחד מהם מיוחד מחבריו:

סוף שאשתו כו'. ויתפרש יתהלך במישרים שיתהלך כדרכו. ודבר עון לא ימנענו. וכן למאי דדריש סוף שהוא מטמא כו' פי' יתהלך במישרים בהוראותיו ולא ירגיש שטעה בדבריו:

וודאי מסמיק ליה. פי' שמיחדים פני שותהו וניכר בפניו שהוא שכור ובוז יבוזו לו:

וחנוני נותן עיניו בכיס. ולהכי כתיב בכיס וקרינן בכוס. וטעם הדבר שע"י שהוא נותן עיניו בכוס ואינו חושש לכספו. והחנוני המביט על כיסו יוציא ממנו כל ממונו והוא לא ירגיש עד שיכלה ממונו:

מה דהדין קיתונא דנחשא. פי' ל"ל הקיתון של נחושת הלא גם בקיתון של חרס אוכל לשתות. ולכן מוכרו ולוקח בדמיו במחיר אשר ישיג מן הקיתון לוקח יין. וריב"ר מוסיף כי כן ימכור גם כל כלי ביתו. עד שלבסוף ימכור את כולם ונעשה ביתו מישור:

אשקוניה ושכרוניה גרסינן. ופי' הדברים כי בניו השקוהו יין עד כי היה שכור. ואח"ז נתנוהו בחורבה אחת. ועברו בתוך כך מריקי יין בנאדיהם ושמעו קול שאון במדינה. ופרקו משאם בתוך החורבה הזאת והלכו לעיר וכאשר הקיץ זה הזקן משנתו וראה הנאד נתון למעלה מראשו ויקח את הנאד בפיו ושתה עד שנרדם שנית. ואחר שלשה ימים הלכו בניו לראות מה עמדו ומצאוהו כי הוא ישן והנאד בפיו אמרו אף כאן לא עזבך בוראך והכין לך משקה לשתות. ואחר שמן השמים הוא בעזרך אין אנו יודעים מה נעשה לך עוד:

כהדא אילפא כו'. פי' כספינה הזו השוכבת בלב ים שיורדת ועולה בסערה. וכן ינוע השכור ביינו מפה ופה וכדכתיב נוע תנוע ארץ כשכור. וכן כתרנגולת השוכבת בראש חבל שהחבל מתנועע עמה לכאן ולכאן. וכראש החובל העומד בראש התורן לתקן את עניני הספינה ומתנועע לכאן ולכאן בהתנועע הספינה ע"י הסערה. ולפ"ז דריש בראש חבל לשתי הוראות להוראת חבל ויתר. ולהוראת ספינה ומונה פה שלשה דמיונות כנגד שלשה הנזקים אשר היין מביא אל שותיו. הא' סכנת נפש. כי כמה מתו מרוב שכרותם. או יפלו באחת הפחתים וישברו אחד מאבריהם. וכנגד זה מביא התנועעות האניה בלב ים אשר היושבים בה הם בסכנת נפשות לטבוע במים. והב' הוא צער הגוף וכנגד זה מביא הצער מהתנועעת התרנגול שלא יישן על החבל כמו שיישן בעמדו על העצים. והג' הוא אבוד הדעת כאומר יחגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע וכנגד זה מביא התנועעות רב החובל שע"י צערו בתנועתו תתבלבל דעתו בהנהגת הספינה:

שתי שכרא כו'. ומפרש הלמוני בל ידעתי היינו בממונו:

למי שאינו עמל בד"ת. נראה דדריש אבוי מלשון אביון. ואין עניות אלא בד"ת. וכמ"ש בפ"ב דקדושין.

למי דינין. דהיינו עונשים ולא ריבים ומחלוקת לבד שהרי ע"י היין הוא נכשל בעבירות וכדלעיל ונענש:

פטטין. ענין דבור מיותר ושיחה בטלה כמו בב"ר פ"ע אין פטטין את בעי. ופי' שהכל ידברו בו וילעגו עליו. או שבשכרותו ידבר דברי הוללות:

מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים. כלומר כי האדם חי מצד הנפש ומת מצד הגוף. ולכן כשיוצאה הנפש מהגוף הויא הפרשה בין מות לחיים:

בין אדם לחוה. ששנא אותה ע"י שהסיתתו א"נ משום שהפריש ממנה ק"ל שנם כדאיתא בפ"ב דעירובין:

אשכלות הללו הביאו מרורות לעולם כצ"ל. ולא נוכל לפרש מרורות לתאר על אשכלות. דא"כ היה לו לכתוב אשכלות מרים או מרות. כי מרורות הוא שם המפשט וכמו כי תכתוב עלי מרורות. ולא נוכל לפרש אשכלות של מרורות ויהיה שם הנסמך לשם. כי אין האשכול מקבל מרורות מאחר. וגם לא נוכל לפרש אשכלות העשויות ממרורות כי אשכול הוא פרי. ולכן דריש כי האשכלות הם הענבים אשר הביאו מרורות לעולם וזה המיתה שנקראת מרה מר ממות מר המות. ובספרי איתא ענבימו ענבי ראש בניו של אדם הראשון אתם שקנס עליכם מיתה. ונראה דדריש מן ראש על אדם הראשון שהוא ראשון לכל הדורות:

בין נח לבניו. זרע חם:

בין לוט לבנותיו. ומסתמא שנא אותן והבדילן לרעה. א"נ שהשם הפריש בין לוט שנתכוין לעבירה ובנותיו שנתכוונו לשם שמים כמו דאיתא בנזיר על פסוק כי ישרים דרכי ה' זה לוט ובנותיו וע"ע בב"ר פ"ל ובילקוט משלי:

לא מתו בני אהרן כו'. עמ"ש בזה בויק"ר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף