יפה ענף על אסתר רבה/א/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתיב ושער רישיה כעמר נקא. משום דמקודם זה אמר בדריוש אע"ג דחטא במה שחלק מלכות ה' או בנין הבית מ"מ לא קפח ה' שכרו במה שאמר מי בכם מכל עמו וגו' והוסיף לו מדינה אחת לכן מביא הדרשות אלה המלמדים אותנו כי גם זכות העובדי כוכבים לא תאבד ואין הקב"ה מקפח שכרם. וטעם דרשת כעמר נקא משום דאשכחן במשל על מראה ה' דכתיב קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. ואיך אמר כאן כעמר נקא. וע' בפ"ב דחגיגה מה שתירצו הגמ' בזה והמדרש דריש כעמר נקא בבואו לשפוט את העובדי כוכבים או ינקה זכותם ולא יגרע גם את שכרם. והמשל בשיר השירים מיירי בישראל ומדריש בחזית שחורות כעורב בכמה אנפי ע"ש. ויתכן דרשב"ץ מיירי במצות שבין אדם למקום. וז"ש שאין לכל בריה אצלו כלום ומשלם גם לעובדי כוכבים בעד המעשים הטובים למקום אשר בידיהם. ור"י בש"ר איבו מוסיף כי ישלם להם גם החסדים אשר האחד עושה עם רעהו ומביא את הכתוב ומעמים אין איש אתי כי לא יקופח שכרם אשר כל אחד עושה בעמיו. ור"פ ור"ח בש"ר סימון מוסיפין דישלם להם שכרם גם במצות אשר לא עשו בשלימות כמו לשום פניה וצריך לבקש ולחפש זכות ומליץ אחד מני אלף באותה מצוה ג"כ שכרם לא יקופח. ור' סימון בשם ר"י מוסיף כי במצות שעושים רק מחמת ההרגל כמצות אנשים מלומדה וכמ"ש מצות הרגילות שבינותם גם על זה ישולם להם שכרם. ור"ב בשם ר' לוי כו' מוסיפין כי גם על מצות קלות שאין בהם רק טורח מעט וזה רק מיעוט זכיותיהם תמצא להם לשלמם וכמ"ש לקמן פ"ג על מרודך בן בלאדן שעל ג' פסיעות שפסע לכבוד ה' עמדו ממנו ג' מלכים. והנכון שזכות התורה והמצות גדול מה' בחינות. וכל אחד דבר מצד בחינה אחת. הא' בבחינת המצוה. כי גדול המצווה ועושה. וע"כ הנה שכרו אתו. וכנגד זה אמר שאין לכל בריה אצלו כלום כי פורש לכל איש שכר מה שעשה לעבודתו. והב' בבחינת התועלת הנמשכת מן המעשה כענין גמ"ח וצדקה וכנגד זה אומר ומעמים אין איש אתי דהיינו זכות האיש עם העמים והתועלת אשר בין ההמון. והג' בבחינת טוב המחשבה שהקב"ה מצרפה למעשה. ועז"א אבקש לכשאבקר כי זכות המחשבה נעלם וצריך בקשה וחפוש. ואף ע"ג דבעובדי כוכבים אין מחשבה מצטרפת למעשה מ"מ זכות המחשבה גם להם במקומה עומדת. והד' בבחינת הזריזות וההרגל שיעשה בה וכמ"ש הוה זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. ופירושו המפרשים שאין אתה יודע אם השכר הוא מצד הזריזות או מצד מעשה המצוה וכנגד זה אמר מצות הרגליות שבינותם שהוא הזריזות וההרגל בהן. והה' מצד קדושת המצוה בעצמה שהיא גבוהה גבוהה. וכנגד זה אמר תמצא להן מיעוט זכיותיהן שעשו. כי אפי' זכיות מעטין הוא גדול להציל ולעזור מצד קדושתן שהן רבי האיכות:
לכשיפסקו מצות הרגילות. ודריש לעת תמוט רגלם מלשון הרגל ורגילות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |