ילקוט שמעוני/ב/לא
|
< הקודם · הבא > |
יהושע כב [עריכה]
פרק כב - רמז לא[עריכה]
ויברכם יהושע וישלחם (יהושע כב, ו).
(מועד קטן ט.) - (ב"ר לה, ג)
רבי יצחק ורבי יוחנן (ורבי יודן בן גיורי) [ורבי יהודה בן גרים] הלכו לשמוע תורה מרבי שמעון בן יוחאי. אית דאמרי פרשת נסכים, ואית דאמרי פרשת נדרים[1], ונטלו ממנו רשות[2] והמתינו שם עוד יום אחד, אמרו צריכים אנו ליטול רשות ממנו פעם שנייה. חד מנהון דרש ואמר להון, כבר כתיב ויברכם יהושע וישלחם וילכו לאהליהם (יהושע כב, ו). מה תלמוד לומר גם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם (שם ז). אלא בשעה שהיו ישראל מכבשין ומחלקין את הארץ היה שבט ראובן וגד[3] עמהם, ועשו שם י"ד שנה מכבשין ומחלקין את הארץ. לאחר י"ד שנה נטלו רשות מיהושע ללכת לאהליהם, ושהו שם עוד ימים אחדים וחזרו ונטלו רשות עוד פעם שניה, לכך נאמר גם כי שלחם יהושע. א"ר יודן שבט ראובן וגד היו בני פמליא של יהושע ולוה עמהם עד הירדן, וכיון שראו שנתמעטה פמליא שלו חזרו ולוו אותו עד ביתו. הברכה האחרונה היתה גדולה מן הראשונה, הדא הוא דכתיב: ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו לאהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב וגו' (שם ח). וחרינא דרש: ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך (מ"א ח, סו). מה תלמוד לומר ביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם (דה"ב ז, י). אלא נטלו רשות ממנו, והמתינו שם עוד ימים אחדים ונטלו רשות פעם שנייה. הברכה אחרונה היתה גדולה מן הראשונה, שנאמר: ביום השמיני שלח את העם וגו' וילכו לאהליהם (מ"א ח, סו). שמצאו נשותיהם בטהרה. שמחים - שנהנו מזיו השכינה, וטובי לב - שכל אחד ואחד נתעברה אשתו בן זכר, על כל הטובה - שיצאה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנים לחיי העולם הבא. וחרינא דרש: כבר כתיב ותלך מאתו (מ"ב ד, ה). מה תלמוד לומר ותבא ותגד לאיש האלהים (שם ז). אלא ויעמוד השמן (שם ו). שהוקר[4], ובאת לשאול לו אם תמכור או לא תמכור[5]. הברכה אחרונה היתה גדולה מן הראשונה, שנאמר: ואת ובניך תחיי בנותר (שם ז). עד שיחיו המתים[6]. וכיון שראה אותם שהם בני אדם של ישוב, שלח עמהם זוג אחד של תלמידי חכמים לידע מה דורשין בדרך. חד מנהון דרש: כבר כתיב ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם (שמות יד, יט). מה תלמוד לומר ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם. אלא אותה מדת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל, הפכה הקב"ה כנגד מצרים. וחרינא דרש: כבר כתיב והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם (בראשית ט, טז). בין אלהים - זו מדת הדין של מעלה, ובין כל נפש חיה - מדת הדין של מטה. מדת הדין של מעלה קשה ושל מטה רפה. וחרינא דרש: כתוב אחד אומר כל חפצים לא ישוו בה (משלי ח, יא). וכתוב אחד אומר וכל חפציך לא ישוו בה (משלי ג, טו). חפצים - אלו מצות ומעשים טובים. חפציך - אלו אבנים טובות ומרגליות, ואית דאמרי דאמר ליה לבריה בני אדם הללו של צורה הם, זיל גבייהו ויברכוך, אזל אשכחינהו דקא רמו קראי, כתיב פלס מעגל רגלך (משלי ד, כו). וכתיב אורח חיים פן תפלס (משלי ה, ו). לא קשיא כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים. הדור יתבי וקא מבעיא להו, כתיב וכל חפציך לא ישוו בה (משלי ג, טו). הא חפצי שמים ישוו בה, וכתיב כל חפצים לא ישוו בה (משלי ח, יא). לא קשיא כאן במצוה שאפשר וגו'.
אמרו ליה: מאי בעית הכא, אמר להם דאמר לי אבא זיל גבייהו דליברכוך. א"ל יהא רעוא דתזרע ולא תחצד[7], תעיל ולא תיפוק. תיפוק ולא תעיל[8]. ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך. ליבלבל פתורך ולא תחזי שתא חדתא. כי אתא לגבי אבוה א"ל לא מבעיא דברוכי לא בריכו יתי אלא צעורי קא צעורי לי. א"ל מאי אמרו לך, א"ל הכי והכי אמרי לי, א"ל כולהו ברכתא נינהו, תזרע ולא תחצד - תוליד בנין ולא ימותון. תעיל ולא תפיק[9] - תעיל כלתא[10] ולא לימתו בנך. תפיק ולא תעיל - תפיק בנתך ולא לימתו גברייהו וליהדרו לותך. ליחרב ביתך[11] וליתיב אושפיזך[12] - דהאי עלמא אושפיזא וההוא עלמא ביתא. ליבלבל פתורך - בבני ובנתי. לא תחזי שתא חדתא[13] - דלא תמות אתתך ולא תסב אתתא אחריתי:
(ירושלמי דפאה פ"א ה"א, דף ד.):
ארטבן שלח את רבינו מרגלית[14] אטימטון (פירוש: בלא מום), א"ל שלח לי מילא טבא, שלח ליה חדא מזוזה, שלח ליה אנא שלחית לך מילתא דלית ליה טימי ואת שלחת לי מילתא דטבא חד פולר (פירוש: דינר), א"ל חפצי וחפציך לא ישוו בה. ולא עוד אלא שלחת לי מילא דאנא צריך מנטר לה, ואנא שלחית לך מילא דאת דמיך והיא מנטרא לך, שנאמר בהתהלכך תנחה אותך (משלי ו, כב). בעולם הזה, בשכבך תשמור עליך - בשעת המיתה, והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא:
אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא ידע וישראל הוא ידע (יהושע כב, כב).
(מדרש שוחר טוב, תהלים נ'):
מה ראו בני גד ובני ראובן להזכיר שלש שמות הללו[15] שני פעמים, אל אלהים ה' שבהם ברא את העולם, שנאמר: אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ (תהלים נ, א). אל אלהים ה' שבהם ניתנה תורה לישראל. כי אנכי ה' אלהיך אל קנא (שמות כ, ה). כנגד שלש מדות שבהן נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת, שנאמר: ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג, יט-כ).
(ירושלמי דברכות פ"ט ה"א, דף סב:):
האפיקורוסים שאלו את רבי שמלאי, מה הדין דכתיב אל אלהים ה' הוא ידע (יהושע כב, כב). א"ל הן יודעים אין כתיב כאן אלא הוא יודע. אמרו לו תלמידיו לאלו דחית בקש לנו מה אתה משיב, א"ל שלשתם שם אחד, כאינש דאמר[16] בסיליוס קיסר אגוסטוס[17]. חזרו ושאלו אותו מהו דכתיב: אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ (תהלים נ, א). א"ל דברו ויקראו אין כתיב כאן אלא דבר ויקרא ארץ. אמרו לו לאלו דחית בקנה לנו אין מה אתה משיב, א"ל שלשתם שם אחד, כאינש דאמר אומן בניין ארכוטקסין[18]. חזרו ושאלו: בראשית ברא וגו'. כי שאל נא לימים וגו' (דברים ד, לב). נעשה אדם וגו'. הבה נרדה וגו'. כי שם נגלו וגו'. אשר הלכו אלהים וגו'. כרסוון רמיו. כתיב בתריה ועתיק יומין יתיב:
- ↑ פרשת נדרים פרש"י ראשי המטות.
- ↑ ונטלו הימנו רשות כסבורים ללכת באותו יום ולא הלכו.
- ↑ היה שבט ראובן וגד וג"כ חצי שבט המנשה, ולא האריך כאן להזכיר רק השלמים.
- ↑ שהוקר השמן, והעמידה כינוי אל היוקר שהיקר.
- ↑ או לא תמכור עד שיתיקר עוד.
- ↑ עד שיחיו המתים פירוש שאפילו יאריכו ימים עד תחיית המתים יספיקם שמן זה לפרנסם וכן לבניהם אחריהם תהיה פרנסה מדמי השמן הזה שישאר בידם או חליפיהם עד תחיית המתים.
- ↑ יהא רעוא דתזרע ולא תחצד וכו' יש מפרשים דבירכוהו בהאי לישנא כדי לחלוק כבוד לרשב"י שהוא יחזור לפרש לשון הברכה ותהיה נקראת הברכה משמו של רשב"י, ויש מפרשים כדי שיתברכו הנערים פעמיים, הא' מפיהם והשנית מפי הרשב"י ז"ל (עיין בספר י"ת עלה קע"ג ע"ד ובספר כלי חמדה עלה ר"כ ע"ד ובספר יד יוסף עלה ל"ג ע"ד ובספר לב אהרן עלה קי"א ע"א ובספר מוהר"ר אליהו בן חיים בפ' תולדות יצחק).
- ↑ תעיל ולא תיפוק תיפוק ולא תעיל משמע ליה בסחורה, תעיל ולא תיפוק שתביא סחורה ולא תמכרנה: תיפוק ולא תעיל הוה משמע ליה תוציא פרקמטיא ולא תשוב אליך.
- ↑ ולא תפיק דלא לימתו בנך דהדרי, נפקי מינך והדרי לבי נשייהו.
- ↑ תעיל כלתא שדרך כלה שהולכת אצל הבעל.
- ↑ ליחרב ביתך יחרב קברך, כלומר שתחיה לאורך ימים ולא תבא לקבר.
- ↑ וליתיב אושפיזך בית שאתה דר בו, שתחיה ותעמוד בתוכו.
- ↑ שתא חדתא קרי שנה ראשונה של נשואין, דכתיב כי יקח איש אשה חדשה וגו'.
- ↑ ארטבן שלח את רבינו מרגלית וכו' (מאמר זה הביאו המלקט ז"ל בסוף פ' ואתחנן ע"ש).
- ↑ אל אלקים ה', מה ראו בני גד להזכיר ג' שמות הללו וכו' (ביאור מאמר זה תמצאנו בס' לב אהרן עלה קי"ג ע"ד).
- ↑ כאינש דאמר וממה שכפל אל אלקים ה' אל אלקים ה' לא יקשה כלל, כי אין מכאן פתחון פה לטועים, כי לא יטעו לומר שב' הרשויות יקראו בשם א' בשוה, כי הטועים בב' רשויות הוא מפני חלוף הפעולות ויאמרו שהא' פועל הטובות והא' פועל הרעות וכיוצא, וע"כ לא ישוו בשם א' בשום צד, אמנם כפל השמות בעצמם הוא לחזק הענין כמ"ש המפרש {יפה מראה ועוד האריך ע"ש}.
- ↑ בסיליוס קיסר אגוסטוס כלומר ג' השמות הן על ג' הוראות גדולה, כאומר השר הדוכוס האדון שכולם תארי גדולה כא'.
- ↑ אומן בניין ארכוטקסין פירושו דג' השמות על ג' הוראות שמות הפועל, כאומר האומן הבנאי הגדול שבחרשים, כי שם אל ואלקים ה' יורו על אלהות ומרות ויורו ג"כ על היכולת לעשות הכל, כי אל ואלקים לשון תקיף ואמיץ, וה' לשון מהוה ההויות.