ילקוט שמעוני/א/תסג
|
< הקודם · הבא > |
ואם עז קרבנו. הפסיק הענין שלא תהא העז טעונה אליה. והקריב טמנו מן המחובר. קרבנו אשה לה' את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב מה תלמוד לומר שיכול נתמעט מכולם. ודין הוא מה מצינו בבן צאן שנתרבה באליה נתרבה בכולם. אבל בן העז שנתמעט באליה הואיל ונתמעט באליה יתמעט מכולם, בן הבקר יוכיח שנתמעט באליה ונתרבה בכולם. לא אם אמרת בבן הבקר שנתרבה בנסכים תאמר בבן עז שנתמעט בנסכים הואיל ונתמעט בנסכים יתמעט מכולם. תלמוד לומר החלב המכסה את הקרב לרבות את כולם. והקטירם הכהן כלם כאחד, לחם אשה לריח ניחוח כל חלב לה' לחייב על החלב מעילה. משום ר' ישמעאל אמרו מכלל שנאמר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר למדנו לבכור שטעון מתן דמים למזבח, למעשר ולפסח מנין תלמוד לומר ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך. אין לי אלא דמים חלבים מנין תלמוד לומר כל חלב לה'. חקת עולם לבית עולמים. לדורותיכם שינהגו הדבר לדורות. בכל מושבותיכם בארץ ובחוצה לארץ: