ילקוט שמעוני/א/רע
פרשת יתרו [עריכה]
פרק יח - רמז רע[עריכה]
ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים. הכתוב מתמיה עליו אדם שהיה עובד וזובח ומקטר ומנסך לעבודה זרה שלו ועכשיו הוא מביא עולה וזבחים לאלהים.
(מכילתא):
ויבא אהרן וכל זקני ישראל. ומשה להיכן הלך והלא מתחלה יצא לקראתו שנאמר ויצא משה לקראת חותנו ועכשיו להיכן הלך. מלמד שהיה עומד ומשמש עליהן. ויבוא אהרן וכל זקני ישראל מה תלמוד לומר לפני האלהים אלא מלמד שכל המקביל פני חברו כמקביל פני שכינה.
(שבת דף י' ע"ב):
אמר ר' אבין הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאלו נהנה מזיו שכינה שנאמר ויבוא אהרן וגו'. וכי לפני האלהים אכלו והלא לפני משה אכלו אלא לומר לך כל וכו'.
(מכילתא):
ויהי ממחרת וישב משה וגו' ממחרת יום הכיפורים. וישב משה לשפוט וגו' וכי מן הבקר עד הערב היה דן את ישראל והלא אין הדיינין דנין אלא עד זמן סעודה ומה תלמוד לומר מן הבקר עד הערב אלא מלמד שכל מי שמוציא את הדין לאמתו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. כתיב כאן מן הבקר עד הערב ולהלן הוא אומר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.
(שבועות דף ל' ע"ב):
אמר ר' הונא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דכתיב וישב משה לשפוט את העם וגו' ועוד דהא עדים כגמר דין דמי וכתיב בהו ועמדו שני האנשים. אמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה שנאמר ועמדו שני האנשים.
(שבת דף י' ע"ב):
רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש ליבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדיפתי ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב וכי תעלה על דעתך שמשה היה יושב ודן וכל היום כולו תורתו אימתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן וכו' כדלעיל ועד מתי יושבין בדין עד זמן סעודה. אמר ר' אחא מאי קרא אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין.
(מכילתא):
וירא חותן משה וגו' ראהו כמלך שהוא יושב על כסאו והכל עומדין כך אתה עושה להן לישראל מדוע אתה יושב לבדך. ויאמר משה לחותנו אמרו הדבר הזה שאל יהודה איש כפר עכו את רבן גמליאל מה ראה משה לומר כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים. אמר לו אם לאו מה יאמר כשהוא אומר לדרוש אלהים יפה אמר. כי יהיה להם דבר בא אלי בין טומאה לטהרה. ושפטתי בין איש זה הדין שאין בו פשרה. ובין רעהו זה הדין שיש בו פשרה מגיד ששניהן נפטרין כרעים זה מזה. והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו חקים אלו מדרשות והתורות אלו ההוריות דברי רבי יהושע. רבי אליעזר אומר חקים אלו עריות שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות והתורות אלו ההוריות. נבל תבול גם אתה רבי יהודה אומר ילאו אותך וינשרו אותך. ר' אלעזר אומר ינבלו אותך כתאנה זו שעליה נובלות שנאמר וכנובלת מתאנה. גם אתה זה משה. וגם זה אהרן. העם אשר עמך אלו שבעים סנהדרין דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר גם אתה זה משה. וגם זה אהרן נדב ואביהוא. העם אשר עמך אלו שבעים זקנים. כי כבד ממך הדבר אמר לו הסתכל בקורה זו כשהיא לחה שנים ושלשה נכנסין תחתיה ואינן יכולין לעמוד בה [כשהיא יבשה] ארבעה וחמשה נכנסין תחתיה יכולין לעמוד בה הדא הוא דכתיב כי כבד ממך הדבר:
עתה שמע בקולי איעצך אם תשמעני ייטב לך. ויהי אלהים עמך צא המלך בגבורה. היה אתה לעם היה להם ככלי מלא (דבורים) [דברות]. והבאת את הדברים שאתה שומע תרצה ותבין להם. והזהרתה אתהם את החקים אלו מדרשות. והתורות אלו ההוריות. והודעת להם את הדרך (אשר) ילכו בה זה תלמוד תורה. ואת המעשה אשר יעשון זה מעשה הטוב דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר והודעת הודע להם את חייהם. את הדרך זה בקור חולים. אשר ילכו זה קבורת מתים. בה זה גמילות חסידם. ואת המעשה זה שורת הדין. אשר יעשון זה לפנים משורת הדין.
(בבא מציעא דף ל' ע"ב):
אמר מר אשר ילכו זה בקור חולים היינו גמילות חסדים. לא נצרכה דאפילו בבן גילו, דאמר מר בן גילו נוטל אחד מששים בחולי ואפילו הכי איבעיא ליה למיזל לגביה. בה זו קבורה היינו גמילות חסדים לא נצרכה דאפילו זקן ואינה לפי כבודו. אשר יעשון זו לפנים משורת הדין, דאמר רבי יוחנן מפני מה חרבה ירושלים שדנו בה דין תורה ולא עבוד לפנים משורת הדין:
(מכילתא):
ואתה תחזה מכל העם תחזה להם בנבואה. אנשי חיל אלו עשירים ובעלי ממון. יראי אליהם אלו שהן יראים מן המקום בדין. אנשי אמת אלו בעלי הבטחה. שונאי בצע אלו ששונאים לקבל ממון בדין דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר ואתה תחזה מכל העם אתה תחזה להם אספקלריה במחזות זו שמחזין בה מלכים. אנשי חיל אלו בעלי הבטחה. יראי אלהים אלו שעושין פשרה בדין. אנשי אמת כגון רבי חנינא בן דוסא וחבריו. שונאי בצע אלו שהן שונאין ממון עצמן ואם ממונם שונאין קל וחומר ממון חבריהם.
(ספרי):
למה נקרא שמו יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה שנאמר ואתה תחזה מכל העם. והרי אף בימי משה היו מסיני שנאמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים למה נתעלם מעיני משה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו: