ילקוט שמעוני/א/קג
|
< הקודם · הבא > |
ואברהם זקן בא בימים. כתיב עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא. ר"מ אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש, אמר להם תאמר ממשפחות בני עלי אתם דכתיב ביה וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. אמרו לו ר' התפלל עלינו, אמר להם לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה, דכתיב עטרת תפארת שיבה מהיכן היא מצויה בדרך צדקה. ממי את למד מאברהם, על ידי שנאמר בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה זכה לזקנה, שנאמר ואברהם זקן. עוז והדר לבושה. עוז והדר לבושה של תורה. ותשחק ליום אחרון, אימתי משחקת ליום אחרון, מתן שכרה לעתיד לבא, ממי אתה למד, מאברהם על ידי שכתוב ושמרו דרך ה' וגו' זכה לזקנה, שנאמר ואברהם זקן. אורך ימים בימינה לעתיד לבוא, בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה, אפילו שהיא באה להשמאיל לאדם עושר וכבוד, ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו וכו'. יפיפית מבני אדם. נתיפית בעליונים, שנאמר אראלם צעקו חוצה. נתיפית בתחתונים, נשיא אלקים אתה בתוכנו. על כן ברכך אלקים לעולם. וה' ברך את אברהם בכל. מי יעלה בהר ה' זה אברהם. ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום. נקי כפים אם מחוט ועד שרוך נעל. ובר לבב חלילה לך מעשות כדבר הזה. אשר לא נשא לשוא נפשו זה נפשו של נמרוד. ולא נשבע למרמה הרמותי ידי אל ה'. ישא ברכה מאת ה' וה' ברך את אברהם בכל. אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה ומי מברך את אברהם הקב"ה שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. משה נסן של ישראל מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' ומי הוא נסו של משה הקב"ה שנאמר ויקרא שמו ה' נסי. דוד רועה של ישראל שנאמר אתה תרעה את עמי את ישראל. ומי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך. ומי הוא אורו של ירושלים הקב"ה שנאמר והיה ה' לך לאור עולם. ואברהם זקן בא בימים זקן זה שקנה שני עולמים. יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים בימים ואינו בזקנה אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה. בא בימים בא בדיופלין ר' ברכיה אמר בא בפילון מפולש לחיי העולם הבא. אמר ר' יצחק בא באותן הימים שכתוב בהן עד אשר לא יבואו ימי הרעה. וה' ברך את אברהם בכל ר' יהודה אומר שנתן לו נקבה. אמר ר' נחמיה עיקר ביתו של מלך לא כתיב בו ברכה. אלא וה' ברך את אברהם בכל שלא נתן לו נקבה כל עיקר. ר' לוי אמר תלת שהשליטו ביצרו ועשה ישמעאל תשובה בימיו ולא חסר קילרין שלו כלום ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא שלא חזר ונסה אותו: