ילקוט שמעוני/א/לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ילקוט שמעוני א לד

בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדיו של אדם הראשון שהיו דומין לפנס רחבין מלמטה וצרין מלמעלה חלקין כצפורן ונאים כמרגלית ככלי פשתן הדקין הבאין מבית שאן כתנות עור שהן דבוקין לעור ובהן היו הבכורות משמשין. רבי שמואל בר נחמן אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו כתנות עור שהיו באין מעור אמר ר' לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול. מכל עץ הגן תאכל ופרא מן מה דאת לביש ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור ויותר ממה דאת שרי שהרי שנים הוו שרויין בכל העולם כלו. דבר אחר כתנות עור אמר ר' אלעזר מן העור שהפשיט הנחש לקח הקב"ה ועשה להם כתנות כבוד לאדם ולעזרו. בין השמשות דמוצאי שבת היה אדם מהרהר בלבו אוי לי שמא הנחש שהתעה אותי יבוא וישופני ונשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע ראה אדם ושמח בלבו ופשט ידיו לאורו ואמר ברוך אתה ה' בורא מאורי האש אמר עכשיו אני יודע שנבדל יום הקדש מיום החול שאין להבעיר אש ביום השבת וכל מי שמבדיל במוצאי שבת או שומע מן המבדיל הקב"ה קורא לו קדוש וסגולה ומצילו מצרת העמים שנאמר והייתם לי סגלה מכל העמים. באחד בשבת נכנס אדם במימי גיחון העליון עד שהגיעו המים עד צוארו והיה מתענה שבע שבתות ימים עד שנעשה גופו כלבו. עד שאני בחיים אבנה לי בית מלון לרבצי. אמר ומה הלוחות על ידי שהן עתידין לכתוב באצבעו של הקב"ה עתידין מימי הירדן לברוח מפניהם גופי שגבלו שתי ידיו ורוח נשמת פיו שנפח באפי על אחת כמה וכמה ולאחר מיתתי יבואו ויקחו את עצמותי ויעשו להם עבודה זרה אלא הריני מעמיק את ארוני למטה בארץ מערה לפנים ממערה לפיכך נקראת מערת המכפלה:

הן האדם. היה מתוקן למיתה. אמר ר' ברכיה כשבקש הקב"ה לבראות העולם תחלת ברייתו לא התחיל אלא אדם ועשאו גולם בא לזרוק בו נשמה אמר אם אני מעמידו עכשיו יאמרו שותף נעשה עמי במעשה בראשית אלא הריני מניחו גולם עד שאברא הכל משגמר הכל א"ל מלאכי השרת אי אתה עושה אדם שאמרת א"ל כבר עשיתיו ואינו חסר אלא זריקת נשמה והעמידו וכילל בו העולם בו התחיל בו סיים דכתיב אחור וקדם צרתני. אמר הקב"ה הן האדם היה כאחד ממנו. דבר אחר מה כתיב למעלה ויעש ה' אלהים כתנות עור וילבישם מלמד שעשה לו הקב"ה בגדי כהונה כענין שנאמר והנה איש לבוש הבדים וכתיב כתנת בד קדש ילבש מכאן אתה למד שכהן גדול דומה למלאך כי מלאך ה' צבאות הוא למה הדבר דומה למלך שראה קרתי אחד והלבישו כבני פלטין א"ל בני פלטין למלך אפילו אותו שהוא קרתני הוא כמונו כך אמרו המלאכים לפני הקב"ה אפילו אדם שהוא יציר עפר הרי הוא כמונו. הן האדם היה כאחד ממנו למלך שחיבב עבדו ועשה לו מונייק של זהב סרח נטלו ממנו ונתן עליו כבלין כך עשה לו הקב"ה בגדי כהונה וכשחטא העבירו ממנו שנאמר ויתפרו עלה תאנה. דבר אחר למלך שהיה לו בן בית והשליטו על כל אשר לו התחילו הכל אומרים שותפו הוא מה עשה המלך טרדו כך וישלחהו ה' מגן עדן. דבר אחר למלך שנשא אשה ועשה לה שלשלת של מרגליות סרחה נטלו הימנה וכתב לה גט כך הקב"ה הניחו לאדם בגן עדן ועשה לו עשר חופות כיון שחטא נתן לו גט שנאמר וישלחהו ואין שלוח אלא גט שנאמר ושלחה מביתו: דרש ר' פפייס הן האדם היה כאחד ממנו כאחד ממלאכי השרת א"ל ר' עקיבא דייך פפייס אלא שנתן הקב"ה לפניו שני דרכים ועזב דרך חיים וברר לו דרך המות. רבי יהודה בר' סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר ה' אלהינו ה' אחד רבנן אמרין כגבריאל שנאמר והנה איש אחד לבוש הבדים ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח אף זה בורח. ויגרש את האדם מלמד שנתן לו הקב"ה גירושין כאשה. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים מלמד שהכרובים קודמין לכל מעשה בראשית. ואת להט החרב זו גיהנם. לשמור את דרך זו דרך הארץ מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים ואין עץ אלא תורה שנאמר עץ חיים היא מה זה לא לן כבודו עמו אף זה לא לן כבודו עמו. ר' ברכיה אמר כאליהו מה זה לא טעם טעם מיתה אף זה לא היה ראוי לטעום טעם מיתה כל זמן שהיה אדם היה כאחד כיון שנטלה ממנו צלעתו שב לדעת טוב ורע. ועתה מלמד שפתח לו ה' בה פתח של תשובה כמה דאת אמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך. וישלחהו ר' יהודה אומר שילוח מגן עדן בעולם הזה ובעולם הבא הקשה עליו רבי נחמיה אומר שילוח מגן עדן בעולם הזה ולא שילוח בעולם הבא ודא מסייעא לרבי נחמיה אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך לכשיקיץ אותו שנברא כתמונתך באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה. וישלחהו ה' אלהים כשבראו בראו במדת רחמים ובמדת הדין וכשטרדו טרדו במדת רחמים הן האדם לא יכול לעמוד בצוויך אפילו שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ויגרש את האדם למלך שהיו לו ג' אוהבין ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן נטל את הראשון טרדו והוציאו חוץ מפלטין שלו השני חבשו בבית האסורין ונתן אספרוס עליו שלישי שהיה עליו חביב ביותר אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו כך אדם הראשון ויגרש את האדם. נח ויסגר ה' בעדו. אברהם שהיה חביב עליו ביותר אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם. ויגרש הראה לו חורבן בית המקדש כמה דאת אמר ויגרס בחצץ שני למגרשה של גן עדן טרדו והושיב עליו שומרים שישמרו אותו. מקדם רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת. קין וישב בארץ נוד קדמת עדן. רוצח אז יבדיל משה שלש ערים וגו' מזרחה שמש. דבר אחר מקדם לגן עדן נבראו המלאכים הדא הוא דכתיב היא החיה אשר ראיתי ואדע כי כרובים המה. ואת להט החרב על שם משרתיו אש לוהט. המתהפכת שהן מתהפכין פעמים אנשים פעמים נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים. דבר אחר מקדם לגן עדן נברא גיהנם. גיהנם נברא בשני וגן עדן בשלישי. ואת להט החרב על שם ולהט אותם היום הבא. המתהפכת שהיא מתהפכת על האדם ומלהטתו מראשו ועד רגליו ומרגליו ועד ראשו אמר אדם מי מציל את בני מאש לוהט זו חרב מילה שנאמר עשה לך חרבות רבנן אמרין חרב תורה שנאמר וחרב פיפיות בידם וכיון שראה אדם שבניו עתידין ליאבד בגיהנם מעט עצמו מפריה ורביה וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין בניו לקבל התורה נזקק להעמיד תולדות והאדם ידע את חוה אשתו. ויגרש את האדם יצא אדם וישב לו חוץ לגן עדן בהר המוריה ששערי גן עדן סמוך להר המוריה ומשם לקחו ולשם החזירו שנאמר לעבוד את האדמה אשר לוקח משם. כ"ו דורות קדמה דרך ארץ את התורה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים דרך זה דרך ארץ ואחר כך עץ החיים זה תורה:

פרק ד - המשך רמז לד

מסייעא להא דעלו למטה שנים וירדו שבעה תוספת ללידה ולא תוספת לעיבור. ויהי הבל רעה צאן ג' היו להוטין אחר אדמה ולא נמצא בהן תועלת. קין היה עובד אדמה. נח ויחל נח איש האדמה. עושיהו אברים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה ויהי מקץ ימים מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה מאן דאמר בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת בין לדברי זה בין לדברי זה לא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום. ויבא קין מפרי האדמה מן הפסולת משל לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך בסייפות. הגיע ליל י"ט של פסח קרא אדם לבניו אמר עתידין ישראל להקריב קרבנות פסחיהן הקריבו גם אתם לפני בוראכם והביא קין מותר מאכלו קליות זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו כבשים שלא נגזזו. ר' יהושע בן קרחה אמר הקב"ה ח"ו לא יתערבו מנחת קין והבל לעולם אפילו באריגת בגד שנא' לא תלבש שעטנז ואפילו היא מרוקמת לא תעלה עליך שנא' ובגד כליאם שעטנז לא יעלה עליך. בית שמאי אומרים שני זכרים ובית הלל אומרים זכר ונקבה מאי טעמא דבית שמאי ילפי ממשה דכתיב ובני משה גרשום ואליעזר ובית הלל ולפי מברייתו של עולם אדם וחוה. וב"ש אין דנין אפשר משאי אפשר. וב"ה נמי גילפו ממשה. משה דעבד מדעתיה. ר' נתן אומר ב"ש אומרים שני זכרים ושתי נקבות דכתיב ותוסף ללדת את אחיו את הבל הבל ואחותו וקין ואחותו וכתיב כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל. ורבנן אודויי הוא דקא מודיא. תניא אידך ר' נתן אמר ב"ש אומרים זכר ונקבה וב"ה אומרים זכר או נקבה דכתיב לא תהו בראה לשבת יצרה והוא עבד ליה שבת. והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן איזהו דבר שחלבו קרב וכלו אינו קרב הוי אומר זה שלמים וחד אמר לא קרבו שלמים דכתיב עורי צפון ובואי תימן התנערי אומה שמעשיה בצפון ותבוא אומה שמעשיה בצפון ודרום ומר נמי הכתיב ומחלבהן משמני דידהו ואידך הכתיב עורי צפון ובואי תימן ההוא בקבוץ גליות הוא דכתיב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף