ילקוט אוצר הספרים/סנהדרין/קי/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל ערוך לנר רש"ש ילקוט אוצר הספרים |
ילקוט אוצר הספרים סנהדרין קי א
מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה[עריכה]
אמר הסופר: עפ"י דברי הנ"ל [= שמשה רבינו היה ילוד כמו שאר בני אדם ובא למדרגתו הגדולה ע"י עבודה והשתדלות בכל מאמצי כוחו כח אדם, ולא היה מתולדתו חצי אלקים כמאמר חז"ל שהיה מחציו ולמעלה אלקים] נראה לי לבאר גם כן דרשת חז"ל התמוה מאד על הקרא בפרשת קרח "וישמע משה ויפול על פניו", ואמרו חז"ל ומובא ברש"י במקומו, מלמד שחשדוהו באשת איש, שנאמר "ויקנאו למשה במחנה" מלמד שכל אחד ואחד קינא לאשתו ממשה.
ובבעל הטורים כתב וישמ"ע מש"ה בגימטריה מכא"ן שחשדוה"ו באש"ה. והדבר תמוה, הכי לא די לחז"ל במה שאמרו ודרשו על רבן של כל ישראל אשר פנים אל פנים דיבר ה' עמו, ובמראה ולא בחידות, וזכה לראות באספקלריה המאירה, מה שלא זכה אדם אחר מעולם - "שחשדוהו באשה" - וכדי בזיון וקצף. ואף אם אמרו חז"ל בירושלמי "אין אפוטרופוס לעריות אפילו לחסיד שבחסידים", אבל לאמור עליו שכל אחד ואחד קינא לאשתו ממעשה, הלא מן הנמנע הוא זאת להאמין על הפחות שבפחותים אף כי על רבן של ישראל. וגם אין באפשר לצייר זאת אל השכל בשישים רבוא אנשים ונשיהם כיוצא בהם במנין. ואם נאמר דברי חכמים בלשון גוזמא, אבל איך יגזמו חז"ל כזאת לגנאי על רבינו משה ע"ה, ולא עוד הלא דרשו כן מקרא "ויקנאו" למשה במחנה, אתמהה!
האמנם כי מה שהעלנו שמעליותא של משרע"ה היה אף כי היה ילוד אשה כאחרים ורק מכוחו דעתו ורצונו ופעולותיו ומן התורה והעבודה הגדיל את עצמו להיות איש אלקים ונביא אשר לא קם כמותו והוא לנו לעינים שגם אחרים יעשו כמוהו ויעלו למעלה ראש. ועל זה כל אחד ואחד קינא לאשתו ממשה, הכוונה שהיה כל אחד מישראל מעורר קנאה באשתו, כמו קנאת סופרים, ואמר כל אחד לאשתו, ראי והביטי מה יוכל להיות ילוד אשה ואיך ברצונו והשתדלותו יכול להתעלות למדרגת נביא ה' ולזכות שפה אל פה ידבר ה' בו, ע"כ תתקנא בו להוליד בנים כמותו, כי מן האפשרות הוא כי בני ישראל בדורו הכירו אותו מיום הוולדו עד היום האחרון וראו כי כל מקרה אדם ואדם גם אותו קרה ובכל זאת נתעלה לאיש אלקים ולכל מדרגות הרוממות שהיו לו.
אולם בקנאתם במשה גרעו קצת חלקו ואמרו כי לא הוא לבד הביא עצמו למדרגה גדולה ההיא, כי אם אמו הצדקת יוכבד ברוב צדקתה בהורתו ולידתו בקדושה, גרמה הרבה לגודל מדרגת בנה. כי לולא צדקתה וקדושתה לא הגיע בנה למעלה גדולה כ"כ, וזהו "שחשדוהו באשה" - כלומר, שחשדו אותו שרום מדרגתו יסודו ושורשו באשה, היא אמו הצדקת. ובזה החשד עוררו עוד יותר את הקנאה אצל הנשים כי כחם רב ואונם חזק להוליד בנים צדיקים וקדושים. וע"כ יתאמצו לעשות כמו יוכבד הצדקת להוליד ולגדל בנים צדיקים וחכמים יראה ה' וחושב שמו. כנ"ל במדברא הזאת ובדברי חז"ל, ובדרך מוסר השכל היוצא ממנו. (חוט המשולש לרבי שלמה סופר זצ"ל, הקדמה)