ילקוט אוצר הספרים/חולין/ו/א
תוד"ה מפני שמחליפין[עריכה]
תוס' חולין (ו' ע"א) בד"ה מפני שמחליפין ע"ש במהרש"א ונראה פירושו שהוקשה למהרש"א שבהיפך היה להתוס' להקשות. בבתחלה קושיא אחרונה ולכתוב עליה התירץ והשתא אתי שפיר. ועו"ק דמשמע דבתירוצם א"ש הא לפי תירוצם נמי לא א"ש אלא עיקר התירוץ היא „ששהא”, וא"כ היה להתוס' להקשות קושיא זאת ולתרץ תירוץ זה באפי נפשה. ותירץ המהרש"א דלכאורה קשה מאי שמקשים העולם מי הכריח להתוס' לפרש דאיירי בבצק ושהא לימא דאיירי בפת ושהא שיעור אפיה וע"ש שתירץ על קושיא זו אלא שקשה על הגמ' גופא אמאי לא קאמר הגמ' בפת ויש לתרץ דגזרו על פיתן וא"כ ניחא כוונת התוס' דהשתא דאיירי בבצק „ולא בפת” משום דגזרו על פיתן, יש לפרש דאיירי „בבצק ושהא”. אבל בלא סברא זו אי אפשר לפרש בשהא שיעור לישה, דקשה על הגמ' גופה אמאי לא קאמר הגמ' דאיירי „בפת” וכקושית המהרש"א. ומתורץ נמי אמאי לא הקשו בהיפך דהא בלא זה שכתבו בתחלה „משום שגזרו על פיתן” לא היה אפשר לאוקמי בשהא שיעור לישה כקושית המהרש"א וזה שכתבו והיינו משום שגזרו על פיתן ודו"ק: