יהל אור/ג/קכג/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יהל אור ג קכג ב

([קכ"ג] ע"ב)

לה' אלקיכם. אבא ואמא:

בחללא דגופא וברישא. דתורה ברישא בפה כמש"ו. ונגדו יראה בחללא דרישא וכן מצוה בגופא בידין ורגלין ואהבה נגדו בחללא דגופא (מ"כ עה"ג. והנה יראה היא חכמה בפנים וכנגדו הפה מבחוץ וזש"ה פי ידבר חכמות. ואהבה היא בינה בפנים בלב וז"ש והגות לבי תבונות):

[ליקוט. והנגלות התורה והמצות דאינון בגופא וברישא כו'. באברים דלבר. ויראה ואהבה באיברים הפנימים שלהם ג"כ ברישא ובגופא במוחא ולבא. וישראל עלה במחשבה בן מאב ובת מאם. ובמ"א אמר בתיקונים להיפוך דמל' בפומא ועד"א באברים וכן אמר בהקדמה ב' דתיקונים דרועא ימינא כו' ע"ש כל האברים בו"ק ופומא מל' תורה שבע"פ ע"ש. והענין, כי באברים עצמן ודאי כן אבל בתורה ומצות שבפנים ברוחא הוא להיפך כמ"ש בסוף תיקון כ"א. וכן הוא ביראה ואהבה שבמוחא ולבא וע"ש ס"א א' מוחא איהו בהיפוכא חום כו' ואיהו ארי' כו' ע"ש. ע"כ]:

דא איהו דיוקנא כו'. הוא שם אלקים כורסייא לשם הוי"ה והוא כסא בריאה סולם לעלות לשם הוי"ה דמכסא הנשמות כידוע ולכן ויפח באפיו כו':

ויחלום כו'. כמ"ש שהחלום הוא בחוטם שהאף ניעור (ברכות ס"א ב'):

ובה שריא. שהיא כלי קבול לשם הוי"ה:

והנה כו'. דהוא שם אלקים כנ"ל:

ונפקין. צ"ל ונחתין. שההבל עולה מן הגוף ויורד לגוף:

איהו חד כו'. בדרגא דצדיק ולכן הוא על הפה:

מוצב ארצה כו'. דאחיד בשמיא וארעא וכולו כליל בנוק' וראשו מחובר לגופא דכורא זהו וראשו מגיע כו':

תרין. יסוד ומל' ארצה:

השמים תלת. ת"ת:

עולים תרי. חו"ג עולים ע"ג ת"ת על השמים:

ויורדים תרי. נו"ה למטה משמים:

לקבל ד' כו'. והסולם שביעי כנ"ל:

אית. צ"ל ובה אית:

כגון חיות כו'. משום פסוק שמביא אחר כך נקיט הני והן ארבע מינים חיות ועופות ובהמות והן ג' מיני חיות שאדם עליהן. חיות אריה. בהמות שור. עופות נשר. והן בשמיא וארעא דאצילות. ומימא דבריאה הן דגים. ועם שמיא וארעא וימא הן ז' כנ"ל שמיא ת"ת וארעא מלכות וימא יסוד גי' כ"ל שבו דגים שנתברכו זרעו של יוסף וידגו מה דגים שבים המים מכסים אותם אף כו' והוא פריסו דיסוד שהוא במקום נסתר שאין עין שולטת בו. חיות ובהמות כו' בח[סד] ג[בורה] נ[צח] ה[וד]. חיות ובהמות בח[סד] ג[בורה] כנ"ל אריה ושור. ועופות בנצח שיעוף השמים לגבי ת"ת. ודגים הוד לגבי ימא יסוד ע"פ המים:

בהון ומוראכם כו'. בכל אשר תרמוש כו' הן בהמות:

דא ממלל כו'. ר"ל רומז:

אלם כו'. בנשמתא ובגלגולא בגופא"

ממונה. צ"ל ממונא. ור"ל אם אית ליה ממון בשביל מעשיו נוטלין הסט"א שפע ממונו לעילא:

ואי כו'. ר"ל שיש דזכותן למעלה נשאר וחובותן יורדין למטה להתפרע ממנו בעוה"ז. ואם רוצים לנכותו בממונו מן החובות נותנין לס"א. אבל ב"א שזכותם נותנים להם למטה בעוה"ז כמ"ש דעבדי' לי' יום טב ויום ביש ואין נותנין למעלה לס"א אלא השפע יורד לו ואוה"ע נוטלין ממנו ואשתזיב מן היסורין כמ"ש (פסחים קיח.) הודו לה' כו' שגובה עשיר בשורו כו':

< הקודם · מעבר לתחילת הדף