יהל אור/ג/קכא/ב
< הקודם · הבא > |
דא חסד. חסד ממש ומיכאל שלוחי':
גבורה שירה. לוי המנגן כנ"ל:
בכור שורו. לשון שירה:
לשלמא קרבנא. שהשיר מעכב הקרבן כידוע:
ומאן דל"ל כו'. ר"ל שאינו יכול:
דאיהו כנור כו'. ר"ל כנור דדוד שהיה פתוח אל צד צפון שהוא הלב בשמאל ובכל חצי לילה מנגן כו' ר"ל שהיה עומד בחצי הלילה כמ"ש חצות לילה כו':
בשית גדפין. שית כנפי ריאה הנ"ל:
וב' כורסיין כו'. והן בינה ומל' וכן בעולמות בריאה ועשייה באדם לבא ופומא כמש"ו. ועד"א (בספי') ומט"ט (בעולמות) וקנה (באדם) הן שש מעלות לכסא. והכל כסא א' דכסא תחתון הוא שרפרף לכסא הדום רגליו כמ"ש (חגיגה י"ד א) א' לכסא כו':
כסא כבוד כו'. ר"ל כסא כבוד הוא כסא התחתון ששם כבוד ה':
מרום מראשון כו'. הוא כסא עליון בגבהי מרומים כידוע:
ל"ב ויאמר כו'. ר"ל דכסא ראשון שהוא ל"ב נק' כס י"ה דבינה נק' י"ה. והוא לב שיש לו תמיד מלחמה עם עמלק שהוא הכבד שהכבד מייגעו בתאוות המאכל כמ"ש במדרש הנעלם ע"פ ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני כו' והוא ר"ת ל'ה' ב'עמלק. והנצחון על ידי התפלין שמניח על היד כנגד הלב כמ"ש (ברכות י"ג ב') צריכה שתהא שימה נגד הלב. וזהו כי יד על כס י"ה אז מלחמה לה' שהוא תפלין כמ"ש וראו כו' כי שם ה' כו':
ל"ב ויאמר כו'. צ"ל ל"ב כס י"ה ויאמר כו' עד פומא כסא הה"ד תקעו כו':
פומא כסא. דשניהם נק' כס ובינה נק' י"ה כנ"ל. ומל' נק' כסא כס אדני:
בכס' ליום חגנו. שהוא מל' כמ"ש (ביצה ט"ז א' וש"מ) שהחדש מתכסה בו דאיכסי סיהרא מל':
שופר קנה כו'. הן שש מעלות הנ"ל:
קול כו'. ר"ל שהקול הוא ו' דסליק מקנה דשם ו' עזקאין כנ"ל. ודבור ה' בה' תקוני דפומא כמש"ו:
בה' מיני כו'. לא חשיב לשון וגרון רק הפה לבד:
כנהר כו'. ר"ל דנהר שע"י טוחן הרחיים הוא דוגמת הקנה שמוציא קול. דנהר איהו ו' כידוע ונהר יוצא כו' והרחיים הוא דוגמת הפה שמוציא הדבור. וז"ש לאפקא קול ודבור:
דנפיק מבינה דלבא. שהוא ה' ראשונה:
במחשבה כו'. שהוא י' כמש"ו:
דאיהו שמא מפרש. ר"ל שבו י' אותיות:
בעשר כו'. רומז הכל על י' הנ"ל:
ואורייתא קלא כו'. ר"ל אע"ג ששופר הוא ו' כנ"ל ובו ניתן התורה בשופרות לכך אמר שכל השם הכל בחכמה. וז"ש קלא דילה דיבור דילה כו' בינה דילה כו' מחשבה כו' ולכך ניתן התורה בי' דברות: