יד רמ"ה/סנהדרין/צב/ב

יד רמ"ה סנהדרין צב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם לימות המשיח שוב אין חוזרים לעפרם, ואם תאמר אותן אלף שנים שעתיד הקב"ה לחדש את עולמו ועתיד העולם להיות חרב צדיקים מה הם עושין שטין על פני המים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ כלומר כשהמקום מחליף את העולם ומחדשו ובמוט הרים בלב ימים. ומקשינן ונילף ממתים שהחיה יחזקאל שחזרו לעפרן דהא חזינן דליתנהו. ומפרקינן סבר לה כמ"ד באמת משל היה. אשתכח השתא דלטעמא דמ"ד חיו ומתו איכא למילף ממתים שהחיה יחזקאל. והני מילי לימות המשיח אבל מתים שעתידין לחיות לעוה"ב שוב אינן מתים שנאמר בלע המות לנצח כדברירנא בריש פרקין:

רבי יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל כו' עמד ר' יהודה בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם ומאן נינהו אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ יציאת מצרים וטעו שהיה להם למנות ארבע מאות שנה שנאמרו לאברהם אבינו בין הבתרים משנולד יצחק דכתיב כי גר יהיה זרעך וכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע והם טעו ומנו משעת הדבור של בין הבתרים שנאמר הדבר לאברהם אבינו שהיה שלשים שנה קודם ללידת יצחק דתניא בסדר עולם אברהם אבינו בשעה שנדבר עמו בבין הבתרים בן ע' שנה היה ומבין הבתרים עד שנולד יצחק שלשים שנה שנאמר ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ומשנולד יצחק ועד שנולד יעקב ס' שנה שנאמר ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ומשנולד יעקב ועד שירד למצרים שלשים ומאת שנה שנאמר ויחי יעקב בארץ מצרים גו' ומאתים ועשר שנים שישבו במצרים וסימניך רד"ו שמה נמצאת אומר מבין הבתרים ועד שיצאו ממצרים ארבע מאות ושלשים שנה והיינו דכתיב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה כלומר תשלום שלשים שנה וארבע מאות שנה ומבין הבתרים קא חשיב וכי כתיב כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה מיצחק ואילך קא חשיב ובני אפרים רצו לצאת שלשים שנה קודם לגאולה ונהרגו ולא הוו בשעת הגאולה לפיכך החיה אותן המקום בימי יחזקאל ומנא לן דאיקטול שנאמר בדברי הימים ובני אפרים כו' והרגום אנשי גת כו' כלומר כי ירדו בני אפרים לקחת מקניהם של אנשי גת לפי שהיו סבורין שגאולתן הגיעה וניתנה להן רשות ליטול ממונן של גוים לקיים מה שנאמר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ושמואל אמר אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים שנאמר הנה אומרים אבדה תקותינו ורצה המקום לעשות עמהם לפנים משורת הדין להודיעם שכפרו שלא כדין וכל כך למה לתת סימן לכל ישראל שגם הם עתידין לחיות והיינו נמי טעמא דר' ירמיה ודר' יצחק נפחא:

ת"ר ששה נסים נעשו באותו היום שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, צף הכבשן פירוש כבשן כעין תנור גדול כדאמרינן בסוכה (ז':) סוכה העשויה ככבשן והיה קרקעו עמוק והאש מוקדת בתוכו וכשהפיל נבוכדנצר את חנניה מישאל ועזריה לתוכו נעשה בו נס וצף קרקעו של כבשן למעלה כדי שיצאו חנניה מישאל ועזריה למעלה על גבי קרקע כדי שיראו מכל צד וכדי שתהא האור שולטת באותן רשעים שהשליכום לתוכו ונמק סורו של כבשן כלומר כלתה תולדת האש שהוא החום נמק לשון ימקו בעונם וסורו כדאמרינן התם מפני שסורו רע ואית דגרסי הומק סידו סיד הכבשן נמסת מרוב חמימות ונהפך צלם על פניו ונשרפו ארבע מלכיות וכולהו גמרא לבד מארבע מלכיות דנפקי מקראי מעיקרא כתיב באדין נבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא הא שבעה ולבסוף לא קא חשיב מינייהו אלא תלתא דכתיב ומתכנשין וש"מ דהנך ארבעה איקלי להו בנורא:

תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אפי' בשעת הסכנה אל ימנע אדם עצמו מללבוש את עצמו במלבושין נאין שהיה נוהג בהן קודם לכן בשעת הרבנות כדי שלא יתבזה בעיני שונאיו ויראה מבוהל ומפוחד שהרי חנניא מישאל ועזריה לא שינו בגדי תפארתם בשעת הסכנה דכתיב כפיתו בסרבליהון כו' אבל להתנהג ברבנות לכתחילה לא וכי תימא חנניה מישאל ועזריה מעיקרא למה להו איבעי תימא כדי שיהו קרובין למלכות וישתדלו בהצלת נפשות ואי בעי תימא כי אמרי' דרבנות [לאו] מעליותא למעבד שיררותא אציבורא אבל אאומות העולם היכא דאפשר שפיר דמי וחנניה מישאל ועזריה אאומות העולם עבוד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף