יד מלאכי/כללי התלמוד/רטו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< הקודם · הבא > |
השתא יש לומר וכו' דאיתא בכוליה תלמודא.
מצאתי פי' מחודש בס' באר שבע דף ט"ו ע"ג וד' וזה הוא דכשמקשה בזה הלשון אינו מקשה מכח כ"ש דאכ הוי סגי באמרו השתא וכו' מבלי תיבת י"ל[1] כדרך כל שאר מקומות שמקשה מכח כ"ש אלא כך פירושו השתא אם זאת החלוקה אצטריך לאמרה בשביל איזה חידוש אשר נלמוד ממנה מ"מ זאת החלוקה האחרת מבעייא כלומר צריכא למימר בתמיה דדבר זח פשוט הוא מצד עצמו אף שלא נלמוד אותו מכח ק"ו עש"ב. ולא ידעתי מה יענה ומה יאמר בנזיר מ"ג ב' דקאמר השתא י"ל באחריני מיחייב באביו לא כ"ש הרי דקאמר השתא י"ל ואפ"ה מסיים הקושיא במכ"ש אם לא שיאמר שלשון נזיר משונה אך אמנם גם בפסחים צ' ב' מצאתי כזה יע"ש. שוב נדפס ס' שער יוסף על הוריות וראיתי שבדף פ"ט ע"א גם הוא שדא נרגא בדברי הב"ש מטעמים אחרים ע"ש:
שולי הגליון