יד מלאכי/כללי התלמוד/סב
|
< הקודם · הבא > |
אין דרך לבוא זה הלשון בגמרא בשום מקום רק כשקדם לה איזו קושיא אחרת ותירצוה כ"כ הרשב"א ז"ל בחידושיו לחולין דף כ"ו ג' (כ: ד"ה דקאמר) והביאו השארית יוסף בנתיב הקושיא כלל כ"ב ואני בעניי מצאתי מחודש בפ' חזקת הבתים מ' א' דקאמר הן לישנא אע"ג דלא קדם לה שום קושיא אחרת והכי אית' התם אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואצ"ל כתובו הודאה בפני שנים וצ"ל כתובו קנין בפני שנים ואיצ"ל כתובו אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי האי קנין היכי דמי וכו' ע"כ הרי בהדיא דאף בלי קדימת שום קושיא קאמר רבא אי קשי' לי הא קשיא לי. ומאחר אשר מצאנו לרבא גופיה דרגיל לפעמים למנקט הך לישנא אף מבלי קדימת שום קושיא אחרת מעתה לא קשיא כל כן מה שתמה הרשב"א ז"ל בההיא דחולין על רבא דנקט הך לישנא דאי קשיא לי הא קשיא משום שלא הקשו לעיל מיניה שום קושיא אחריתי[1] אלא דבלא זה כבר יישב הלשון הרב מוהרש"א שם וכתב דאף אנן נמי תנינא הנאמר לעיל מיניה שם הוא בלשון קושי' כמו שכתבתי לעיל (כלל ס') וכ"כ מוהריק"א בכלליו דף ק"ד ע"ב ומצאתי עוד אחר בעירובין י"ב ב' אמר רבי זירא אי קשיא לי הא קשיא לי בלי קדימת שום קושיא ע"ש ודו"ק דיש לישב.