יד מלאכי/כללי התלמוד/לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יד מלאכי כללי התלמוד לג

לג
אין משיבין לאחר מעשה

אמרינן בריש פרק ד' דראש השנה דף כט:. ופירשו שם דהטעם דגנאי הוא שנוציא לעז טועים על עצמנו. וקשה דהא אמרינן בעירובין בפרק הדר דף סז: דבדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא. ומצאתי להר"ב שמות בארץ שביום תרועה (ראש השנה כט:) תירץ, דההיא דעירובין הינו דיש תיובתא ודאית ומותבינן לדעת התירוץ של התיובתא, אבל בההיא דראש השנה לא היה האיסור ברור מכח גזירת הראשונים שלא יתקעו בפני בית דין הגדול שביבנה, אלא הספק שלהם היה אם יש לגזור אף במקום ב"ד הגדול שמא יטלנו, ואהא הוא דקאמר ריב"ז דכיון דכבר נשמעה קרן ביבנה אין משיבין לאחר מעשה לישב ולדון אם ראוי לגזור, דהוא גנאי להם שנמצא שעשו שלא כראוי, לכן בכי האי גוונא אין משיבין לאחר מעשה עד כאן דבריו. ועיין ספר אש דת דף ע' ע"ב וג'

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף