יד אברהם/יורה דעה/שה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן ש"ה סעיף ג'
אלו הה' סלעים נותנן לכהן בכסף כו' חוץ מקרקעות. בספר שער המלך בהל' אישות ה"ר מתוס' דעירובין (דף ל"א ע"ב) דיכולין לפדות בתלוש ולבסוף חברו דחשוב כתלוש לענין זה: (שו"ע סעיף י' בהג"ה) ואין האב יכול לפדות ע"י שליח. יש לה"ר דש"ד מהא דקיי"ל דמתנה ע"מ להחזיר בנו פדוי ומשמע דצריך לקיים התנאי וכ"מ בפ"ק דקידושין (דף ו') ואי איתא דפדיון הבן א"א ע"י שליח איך מצי תנאי לבטל המעשה הא קי"ל בפ' המדיר דכל דבר שא"א ע"י שליח אין תנאי מבטלו ואפי' בע"מ דמהני קיי"ל דאין תנאי בחלוצ' וכ"כ הריב"ש סי' קע"ה דאף בע"מ הדין כן. אלא ש"מ דמהני תנאי בפדיון הבן דאיתא ע"י שליח. ומצאתי שהקשה כן בס' שעה"מ בהל' אישות. שוב ראיתי שכתב ע"ז בסה"פ דנתינת המעות קושטא דיכול להיות ע"י שליח כדמוכח בבכורות (דף נ') רק האמירה צ"ל בעצמו ובדבו' לא בעי' דיני תנאי דמה"ט מהני תנאי גבי נדרים ושבועות ונזירות ומיהו אשתו היכא דעשאה שליח בפי' לפדות אפשר דמהני אע"ג דאי פדה מעצמה אינו פדוי וכ"מ דנ"מ לא משוי שליח עלוה. אשתו שאני דכיד בעלה היא עכ"פ כשעשאה שליח בפירוש. ובס' ברכי יוסף כ' בשם שו"ת דבר משה דאם פדה אשה בכור מנכסי בעלה אינו פדוי וכשיבוא בעל' יפדנו בלא ברכ' אפשר דאיירי שלא עשאה שליח בפירו' ומש"ה לא אמר יד אשה כיד בעלה דלענין איסור לא אמרינן כמ"ש הש"ך סי' רכ"ב ומיהו במנחו' (דף צ"ג) מצריך קרא למעט גבי סמיכה שאין אשה סומכת בקרבן בעלה ואי לא"ה ה"א ידה כיד בעלה לגבי מצוה דלא שייך בה. וע"כ נראה דעכ"פ כשעשאה שליח בפירוש אפשר דמהני:
ואם פדה אחר בן חבירו בממונו כ' ."ן בפסחים אלא דלכתחילה צריך דעת בעלים שלא להפקיע ממנו מצוה המוטלת עליו:
שם
וגם אין ב"ד פודין אותו בלא האב. עיין בט"ז ועיין בנקודת הכסף שחולק על הט"ז שה"ר מתוס' דכתובות (דף י"א) דגבי זכיי' קטן ל"מ של"ב אלא בזכות גמור והביא ראי' מסוגיא דקדושין (מ"ג ע"ב) דע"י ב"ד מהני אף בדבר שאינו זכות גמור ויש בו קצת חוב. וכ"כ בספ"י. אך בקצה"ח סי' רמ"ג דחה ראיה זו דשאני חלוקה דיש לו בה חלק וא"א ג"מ אבל בעלמא א"י לעשות להן מצוה הצריך שליחות בלא דעתו ול"ש זכין של"ב רק אם עושה ממון שלו. וה"ה ב"ד א"י לעשות שליח לקטן. ול"מ הכי בההיא דסוטה דהתם נמי אין מזכה להן כלום רק נעשית שלוחה של"מ ולא מהני מאי דניחא לבעלים. ויש לה"ר להנקה"כ ממ"ש בתו' והעתיקה הרמב"ם פ"ח דתרומות חש"ו שקנו להם ב"ד עבדים אוכלין בתרומה וזה לא הוי זכות גמור כדמוכח בגיטין (נ"ב) וע"י אחר ל"מ של"ב אף בגדול דחשוב חוב כדאיתא בח"מ סי' קצ"ה. וכן חרש ושוטה ודאי לא עדיפי מקטן וזכין להם ב"ד לקנאות לנשותיהן אף שיש בזה חוב לאסור נשותיהן עליהן אמרי' דמסתמא ניחא להו משום זכות דמצוה להוציא פרוצה. וכן זכו להשיאו אשה כדאמר בר"פ חרש ואע"פ שיש בזה ג"כ חוב שאוסרים אותו בקרובותיה ונתחייב בשאר וכסות וכ"ש בזמנינו שנאסר בכל שאר הנשים כדמה"ט ל"מ בקטן שיקדש לו אחר אשה כמ"ש הנ"ב חלק אה"ע סי' ס"ב אלא ש"מ דבב"ד מהני. גם מ"ש הקצה"ח לדחות ראי' הנה"כ מהא דיש רשות לאפוטרופוס לתרום מנכסי יתומי' ולא אמרי' דאפשר דלא ניחא להו. דשאני תרומה דיש לכהן חלק בה וא"א כחלוקה דהוי ג"מ. מ"מ יש לה"ר ממ"ש תוס' גבי מעשר בהמה בשבת (נ"ג) דאפוטרופוס מעשר: (שם סעיף י"ב) אם נעשה טריפות קודם שעברו עליו ל' יום אינו חייב בפדיון. וכתב הש"ך ס"ק ט"ז דהיינו בוודאי טרפה אבל בספק טריפה פטור מפדיון מיהו אם חי אח"כ י"ב חודש חייב דיצא מידי ספק טריפה כיון דחי י"ב חודש. ואין דבריו מוסכמים דיש פוסקים דס"ל דבאדם טריפה חי וכמ"ש תוס' בשם ר"ת שלהי זבחים וכ"כ בהגהת מרדכי רפ"ג דחולין בשם תוס' שאנץ ובחיבורי להרמב"ם בהל' א"ב פ"י הלכה י"א הוכחתי שכן הוא גם דעת הרמב"ם. וא"כ אף אם חי י"ב חודש פטור מפדיון דהמוציא מחבירו ע"ה ובספר מנחה חדשה חולק על הש"ך ופוטר מטעם אחר דמיעוט טריפות חיות רק רוב א"ח ובממון אין הולכין אחר הרוב. ז"א לפמ"ש בס' הפלאה והמקנה דאף בממון הולכין אחרי הרוב במידי דיש נ"מ לענין שאר דבר ומחזקינן בי' לילך אחר הרוב וממילא מהני ג"כ לגבי ממון ולפ"ז ה"נ רוב זה דאינן חיין מחזקינן לגבי איסור מהני ג"כ לגבי ממון: (סעי' כ"ג בבאה"ט ס"ק י"ב) בשם תשובת ח"צ שעברו מ' יום והפילה שפיר הבא אחריו פטור מפדיון(*). ולא כתב דהח"צ שם ביאר דהיינו כשלא בדקו מה היה בשפיר אבל כשבדקו ומצאו בו מים וכה"ג הדין כמהרי"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף