יד אברהם/יורה דעה/רצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן רצ"ז סעיף א'
ואחד הזורע או המנכש או המחפה כו' בעפר בין בידו בין ברגלו לוקה. רמב"ם ריש ה' כלאים. ועי"ש בכ"מ שכתב דטעמא הוא משום דפסק כרב יוסף בריש מ"ק דמנכש חייב משום זורע וה"ה למחפה. אך הקשה ע"ז דבהל' שבת פסק הרמב"ם כרבה דמנכש הוי תולדה דחורש. ומסיק הכ"מ טעמא אחרינא דלקי הוא משום דמקיים כלאים ע"י מעשה והקשה ע"ז בס' שער המלך דא"כ איך מפרש הרמב"ם מתני' דמכות גבי חורש תלם בשביעית דלוקה הא איהו פסק דחורש בשביעית לא לקי ומחפה ס"ל דהוי חורש כיון דפסק כרבה ולדידי ודאי יש לקיים דברי הכ"מ הראשונים דמנכש ומתפה חייב משום זורע והכי דייק לישנא דכייל להו כחדא. והא דבשבת ס"ל דמנכש הוי תולדה דחורש הא כתב שם הכ"מ בכבודו ובעצמו דלא איירי הרמב"ם התם כההוא מנכש דמ"ק. וא"כ קושטא דבהך דמ"ק פסק כרב יוסף והא ראיה שהרי פסק כוותי' במשקה מים לזרעים דהוי תולדה דזורע ע"ש וה"נ פ' כוות' במנכש וכן במחפה. ושם ה"ר מהירושלמי וא"כ א"ש נמי גבי שביעית דחייב משום מחפה דסבר דזורע ממש הוא וכ"כ הרדב"ז לדעת הרמב"ם גבי שמיטה. והשער המלך עצמו בה' רוצח כתב דהרמב"ם ס"ל דמחפה הוא אב דזורע:
(שם סעיף ב') ואסור לקיים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה. הכ"מ בפ"א מה' כלאים הלכ' ג' כתב דכן משמע מהירושלמי רפ"ח דכלאים דלרבנן דר"ע מקיים כלאים נמי איסורא איכא אף שלא ע"י מעשה אלא דלא לקי. והמשנה למלך הקשה ע"ז מסוגיין דע"ז (דף ס"ד) דמשמע דלרבנן מותר לקיים. וגם הטורי אבן פ"ק דמגילה כ"כ. ונדחק מחמת זה במתני' דמייתי התם שהיו יוצאין שלוחין על הכלאים לעקרן דלא אתיא רק כר"ע דאמר המקיים כלאים לוקה דלרבנן ליכא איסורא כלל. ואני אומר דגם תלמודא דידן לא פליג על הירושלמי דלרבנן נמי איכא איסו' לקיים כלאי' וא"כ אתיא מתני' דהיו יוצאין על הכלאים אליבא דכ"ע ומיהו היינו בכלאים שזרע הישראל עצמו בשדהו אבל בכלאים שזרע א"י בשדהו גם הירושלמי מודה דליכא בה משום מקיים כלאי'. ולפ"ז לא תקשה מסוגיא דע"ז דאיירי בכלאים דא"י וחילוק זה הובא בס' ברכי יוסף בשם הריטב"א ובס' שעה"מ בשם ס' בני דוד וכ"כ בספר מרכבת המשנה פ"ח דשבת. וכן יש ללמוד ממ"ש התוס' בב"ק (דף פ"א) דאף לרבנן דר"ע היכא דניחא לי' בכלאים חייבוהו חכמים לעקו' אף שעלו מאליהן שלא יחשדוהו שזרען ע"כ. ובשל א"י לא שייך חשד. ואפשר דגם התוס' בע"ז שם כוונו לחילוק זה. ובהכי תסתלק מעליהן קושיי' הט"א שם וכמ"ש בחידושי. וכה"ג פי' הרדב"ז בסוף ח"ב סי' קצ"ט מ"ש הרמב"ם דמותר לומר לעובד כוכבים לזרוע לו כלאי זרעים דאיירי בשדה של עובד כוכבים אעפ"י שהזרעים של ישראל ורוצה בקיומן מותר דשדך כתי':
עוד י"ל דה"ט דהרמב"ם והש"ע שפסקו דאסור לקיים כלאי זרעים ולא חשו להסוגיא דע"ז משום דתוספתא מפורשת היא במכות וז"ל המאחר במוקדשין והמשייר חמץ בפסח והמקיים כלאים עובר בל"ת ואין לוקין עליהן לפי שאין בהן מעשה. זה הכלל כל ל"ת שיש בה מעשה חייב וכל שאין בה מעשה פטור ע"כ. ולפ"ז ע"כ הסוגיא דע"ז לא קאמר אלא דלהנהו רבנן דר"ע שרי לקיים ולאו דכ"ע הוא. ולא סמך הרמב"ם למיפסק הילכתא כוותייהו דהנהו רבנן כיון דאיכא נמי סתמא דתוספתא שאוסרת. ועוד דתני לה גבי הילכתא פסיקתא דמאחר במוקדשין ומשייר חמץ דליכא מאן דפליג בהו ובפרט שגם הירושלמי מסייע לה. ובזה א"ש נמי מה שהקשה הט"א מסוגיא דסוטה (דף מ"ג) דל"ק אברייתא דממעט מקרא שאינו חוזר המרכיב כלאים דלא אתיא כריה"ג דאמר דאינו חוזר הירא מעבירות שבידו ש"מ שאין בזה איסור. ולפמ"ש א"ש דנהי דהסוגיות מוכיחין דשרי לקיים מ"מ לא קיי"ל כוותייהו נגד סתמא דתוספתא והירושלמי דאוסרן לקיים אף שלא ע"י מעשה. ובתוס' הרא"ש הרגיש בקושיי' הט"א מסוטה ותירץ דש"ה דאין האיסור אלא משום מראית עין. ועוד כתב שם דאפשר דהרכבת כלאי אילן דאיירי התם מותר לקיים דילפינן הרכבת אילן מכלאי הרכבה דבהמה דתנן בהו דמותר לגדל ולקיים:
ומה שהקשה בשעה"מ דאמאי לא לקי במקיים אף שלא ע"י מעשה דכיון דאפשר לקיים ע"י מעשה נימא דילקה גם שלא ע"י מעשה כמ"ש הרב המגיד שלהי הל' שכירות. וכן הקשה על הרמב"ם דהל' חמץ כתבתי ליישב בחבורי להרמב"ם הל' חמץ ומצה ובהל' נזירות וכן יש ליישב כאן:
סימן רצ"ז סעיף א'
בין בבהמה. כתב הש"ך דמשמע דאפי' עם טהורה לוקה ודלא כהרמב"ם דס"ל דאינו אסור אלא מדרבנן. משמע מדבריו דבכלאי הרבעה נמי ס"ל להרמב"ם דפטור בטהורה עם טהורה ולא נהירא דלשון הש"ע היינו לשון הרמב"ם דבכלאי הרבעה להרמב"ם נמי לוקה אפי' טהורה עם טהורה ולא פליג רק בכלאי הנהגה וחרישה כמבואר בדבריו בפירוש המשנה הובא בכס"מ בהל' כלאים פ"ט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |