יד אברהם/יורה דעה/קנג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן קנ"ג בש"ע סעיף א'
על הרביעה. עיין בט"ז דמשמע דאין כאן רק איסור לכתחלה משום לפני עור אבל בדיעבד אין חשש איסור לענין היתר אכילה אף כשיש עדים שנרבעה. ונ"ל לה"ר לזה מהא דתניא בספרי פ' ראה עדיין לא ארבה את שנעבדה בו עבירה ע"פ שני עדים ועדיין לא נגמר דינו תלמוד לומר שור שה כשבים ושה עזים תאכלו. משמע להדיא דאפילו לכתחלה שרי לאכלו קודם גמר דינו. וכ"מ שלהי חולין גבי נוגח. וזה דלא כמ"ש בשו"ת בית יעקב סי' קי"ח דחייבי מיתות אסור לכתחלה לשחטן ולאכלן אפילו קודם גמר דינם. ועי' בתשובת צ"צ סימן מ"ו ושם איתא דהיינו בזה"ז דליכא ב"ד אבל בזמן שהיה ב"ד אסור לכתחלה לשוחטה דצריך להביאה לב"ד לדונה. וכן אי ליכא ב' עדים שרי בכל זמן. ודע דברבעה עובד כוכבים אינה חייבת כלל מיתה כמ"ש הרמב"ם הל' א"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |