יד אברהם/יורה דעה/מח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png מח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן מ"ח סעיף ד'
אם נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך אם היה יתד מכסלע ה"ז טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח. נראה ללמוד מזה דבבהמה גדולה איירי ששיעורה בקרע טפח אבל בקטנה ששיעורה ברובה שהוא פחות מטפח. ה"ה בנקדרה משערין שאם ימתח הקרע יעמוד על רוב שלה והוא פחות מכסלע וק"ל. אכן ראיתי להתב"ש שלא כ"כ. ועיין בפמ"ג ובס' ל"ש:
ודע דלפי פסק הרמב"ם והש"ע בסעיף הקודם דאם נקרע רוב עובי הבשר ה"ל כמפולש ה"ה גבי נקדרה. והכי מוכח להדיא ברשב"א בתה"א (דף מ"ג) ע"ש ודו"ק. וכ"כ הפמ"ג בפשיטות ותמה על הש"ך בס"ק ז'. אכן הש"ך אזל לשיטת בספרו הארוך שכתב לדעת הרמב"ם נמי נקדרה היינו מפולש דאי אינה מפולש אין זה ניקדרה ומשערינן בין באורך בין ברוחב בין בעיגול בכסלע ע"ש. ומה שהקשה הפמ"ג דבגמ' אמרו שאם תמתח תעמוד על טפח משמע דמשום טפח קאתינן עלה וא"כ אף באינה מפולש. ואין זה ראיה דהא אפ"ה קילא מדין טפח גבי בהמה קטנה כמ"ש התב"ש. אלמא דנקדרה בעיגול וליכא רוב באורך או ברוחב לחוד קיל. ומהאי טעמא קילא נמי באינה מפולש ולא מהני אלא במפולש כיון דליכא רוב בחד צד אלא בעיגול:
ונ"ל להביא ראיה לדעת הרמב"ם שבזה מתורץ קושיית תוס' רפא"ט (דף מ"ג) ד"ה הנך כו' דנקרע רוב החיצונה ובשר החופה נמי נחשוב כחד. וכ"מ בתב"ש. ומה שתמה על הב"י שהרי הרמב"ם ס"ל דניקב לחלל יש לו בדיקה כבר הקדימו הש"ך בס' הארוך:
סעיף ח'
ואם עבד המחט מעבד לעבד ועודנו תחוב כו' בודקין אותו אם לא נמצא קורט דם אחר שחיטה דחק ועבר וכשירה אם לא מלחו אבל אם מלחו טריפה אפילו ליכא ק"ד דאימור מלח העבירתו. נלענ"ד שזה נלמד מהא דאיתא בש"ס דע"ז (דף ל"ב) ורש"י ורי"ף והרא"ש ור"ן וש"פ גבי עורות לבובין דהיינו שיש קרע עגול כנגד הלב דאסורין בהנאה. ואמרינן בש"ס ופוסקים הנ"ל והוא שיש עליו קורט דם דאז ודאי מחיים נעשה אבל אי ליכא ק"ד אמרינן לאחר שחיטה נקרע. ואמרי' שם והוא שלא מלחו אבל מלחו אימור מלח העבירתו ואסורה אפי' ליכא ק"ד. וזהו ראיה ברורה למ"ש הש"ע. ודלא כהגהת אשר"י פ"א דמסופק בדין זה אי הדיחו או מלחו אי אמרינן נשחטה הותרה ע"ש. וליתא דלא אמרינן הכי אלא א"כ שיש לתלות שנעשה אחר השחיטה וכמ"ש הג"ה סימן נ'. ואין להקשות גבי עורות לבובין דאמר והוא שיש עליו ק"ד דאי ליכא ק"ד אמרינן אחר שחיטה נעשה. והא בפא"ט (דף נ"א) אמרי' דכל נקובי דעלמא היכא דליכא מידי למיסרך שאין נמצא שום דבר תחוב בנקב כגון מחט או קוץ לא בעי' ק"ד. דאפשר שנעשה מחיים ואפ"ה לא יהיה ק"ד דנתקנח בלחלוחית הבשר דאין לה במה למיסרך. דיש לומר דש"ה שנתקנח הדם בלחלוחית הבשר כמ"ש רש"י שם ע"ש משא"כ גבי עורות שאפשר לדם להסתרך בשערות העור. וכיון דליכא ק"ד ולא מלחו ודאי אחר שחיטה נעשה וק"ל. ומיהו הרמב"ם שהשמיט ההוא דע"ז בפ"ז מהלכות ע"ז ולא חילק בין שיש עליו קורט דם או שחין עליו ק"ד. נ"ל דהוא מטעם שהוקשה לו הקושיא הנ"ל וס"ל דנדחית ההיא סוגיא מקמי סוגיא דחולין דקיי"ל דאי ליכא מידי למיסרך לא בעינן ק"ד. ומיושב תמיהות הלח"מ שם:
סעיף י"א
מחט שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ואינו ניכר לשום צד תולין להקל כו'. וכתב הג"ה ויש מחמירין ויש לחוש לדבריהם אם לא בהפס"מ. ונ"ל פשוט דאם קופא לגו דהיינו לצד הקורקבן. וחודה לצד חלל כשירה שהרי בקופא א"א לינקוב אם הקופא כגרעין של תמרה. כמ"ש סימן מ"א ס"ו. וכ"מ ברא"ש פא"ט גבי מחט שנמצאת בעובי הירך ופסקו הט"ו סימן נ"א ס"ג דמשמע שם להדיא דאיירי שאינו ניכר לשום צד ואפ"ה אי קופא לצד חוץ כשר אלא דהוה אמינא לאסור בקופא לצד חלל וע"ז נתן טעם שדרכה להתחכך בכותל ואפילו קופא לצד חלל נכנסת ע"ש. אבל בקופא לצד חוץ בלא"ה כשירה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף