יד אברהם/יורה דעה/לט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יד אברהם יורה דעה לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סימן ל"ט סעיף ב' בהגה"ה
ויש מחמירין אם נאבדה הריאה כו'. יש לשאול אי היתה תקנת חז"ל להצריך בדיקה גם לענין החלב שיש לו כבר ממנה כיון שאם נמצא סירכא אסור החלב שנחלב תוך ג' ימים למפרע כמ"ש סי' פ"א ס"ב בהג"ה. אי הצריכוה לבדוק הריאה בשביל זה. והאיך דינו אם נאבדה בלא בדיקה אי אסור החלב או לאו.
תשובה. נלענ"ד דהיינו דאיבעי' לן בש"ס פ"ק דחולין (דף י"ז) איברי בשר נחירה שהכניסו ישראל לארץ מהו. דמי אמרינן מהשתא אסר להו לינחור אבל מה שיש בידם ממה שנחרו כבר כשהיו במדבר שהיה בהיתר שרי או דילמא ל"ש. ועפרש"י והרא"ש שם שיש נפקותא בזה. ולענ"ד דיש נפקותא בזה לענין תקנת חכמים כגון זה שתקנו דאסור לאכול הבשר בלא בדיקת הריאה אי על הבשר לבדה היתה אבל אם יש בידו חלב שנחלב כבר בהיתר שרי לאכול או גם על מה שיש בידו כבר שהיה בהיתר ג"כ חלה על זה התקנה. וכיון דלא נפשטה בעיין נקטינן דספיקא דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא. וכן מצאתי להדיא ביו"ד הל' נדרים סי' רי"ח ס"ב בהגה"ה ובט"ז וש"ך ע"ש. וקיי"ל בדיקת ריאה דרבנן וספיקא לקולא וכמ"ש הרשב"א בתשובה ומביאו הג"ה סי' זה סעיף י"ז. ואין להקשות אמאי לא פשיט הש"ס ספק זה מהא דתניא בת"כ ר"פ תזריע ומביאו הילקוט שם על פסוק אשה כי תזריע וילדה פרט לשילדה לפני הדיבור. ומביאו תוס' בנזיר (דף נ"ד ע"א) ובנדה (דף ע' ע"ב) ע"ש. יש לומר דהתם בלידה תלה רחמנא והרי כבר עברה בהיתר קודם הדיבור אבל לענין נחירה הכי קא מיבעי ליה אי תלוי בנחירה והיא בהיתר היתה. או דילמא בתר שעת אכילה תלוי והרי היא אסורה ודוק היטב. אך קשה לי דתפשוט לי' מברייתא דת"כ ומייתי לה בהוריות (דף י') אדם כי יהיה בעור בשרו לנגע כי יהיה מן הדיבור ואילך ופרש"י דאותן נגעים שאירעו לפני הדיבור אין מטמאין לאחר הדבור. והכי תניא בת"כ פ' מצורע גבי זב איש איש כי יהיה זב מן הדבור ואילך. ומדאיצטריך קרא גבי נגעים וזב לטהר מה שהיה קודם הדבור ש"מ דבעלמא דליכא קרא נאסרו גם מה שהיה מקודם. וי"ל ע"פ מ"ש בשו"ת נו"ב מ"ת חי"ד סי' ס"ד דלא מיבעי לי' רק באיברי בשר נחירה דבשעה שנצטוו לא נאסרו בהם מיד רק לאחר זמן משא"כ בדבר שנאסר מיד ודאי נאסר גם מה שהיה בידם מכבר ולכך לא מבע"ל בכל איסורים שנאסרו בשעת מתן תורה אם נאסרו במה שהיה בידם מקודם עכ"ד. ולפ"ז א"ש דלא הוי מצי למיפשט מההיא דנגעים וזב לאיברי בשר נחירה שיאסרו דש"ה שהיה הצווי שיטמאו מיד משא"כ בציווי זה דאיברי בשר נחירה:
ומיהו לענין השאלה לכאורה יש לה"ר לאיסור ממתני' דרפי"א דנגעים דתנן הלוקח בגדים מן העובד כוכבים יראו בתחלה. ופי' הר"ש דהאי בגד הוי חזי לנגעים. ובתשובת הב"ח סי' ק"ל מביאו האחרונים ס"ק ה' כתב לענין להאביד הריאה בידים דאסור משום החלב שיש לו כבר. ולפענ"ד דלענין נאבדה הריאה בלא בדיקה אפילו למאן דמחמיר לאסור הבשר אבל לענין החלב אין להחמיר: (ש"ע סעיף ט"ו) טבח שהכניס ידו ואמר טרפה ואח"כ נתברר שלא נפתח הטרפש מכשירין אותה. זה מיירי שאומר בפירוש שבריאה מצא טריפות (כמ"ש הט"ז). אבל כשאומר סתם טריפה יש לומר שמצא פגימה על הסכין לאחר שחיטה מה שאין השני יודע. דכן המנהג אצל השוחטים דכשמוצא פגימה על הסכין תולה הטריפות בבדיקה. ומש"ה ראיתי כתוב שאין נכון שיבדוק אחר אלא השוחט הוא יבדוק: (שם סעיף ט"ז) אמר הבודק שלא כסדרן היתה ואחר מכחישו כו' מעמידין הבהמה בחזקת היתר. וצ"ל דמיירי שנאבדה הריאה וא"א לברר אבל אם היה אפשר לברר חיישינן לדברי האוסר וצריך לברר. וכמ"ש התוס' פרק האומר (דף ס"ה ע"ב) ד"ה נטמאו (ובדף ס"ו) ד"ה שלח. וכ"פ הג"ה סי' קכ"ז ס"ג. וכן הדין בענין בועא בשיפולי שכתב הג"ה לעיל סי' ל"ז ס"ד. ועיין במ"י כלל כ' ס"ק י"ט. ועי' ש"ך סי' פ"ג ס"ק י"א דהיכא די"ל דמהיכי תיתי יש כאן אי' כלל א"צ לברור ומיהו ע"א גרע. והריטב"א בעירובין (דף נ"ט) כתב דאף בדרבנן היכא דאפשר למיקם עלה דמילתא לא אזלינן בהפיקו לקולא אא"כ איכא טירח' רבה דיינינן כמו דליכא למיקם עלה. ויש לי להביא ראיה דבסד"ר בספיקא דדינא א"צ לברר דהא דקיי"ל דבדרבנן עבדינן עובדא ואח"כ מותבינן תיובתא. והיכא דאיכא ס"ס א"צ לברורי וכן ברוב סמכינן רק בחזקה לא סמכינן וכ"כ בפסקי מהרא"י ובשעה"מ הל' מקואות. ובזה י"ל מה שהקשה על הרמב"ם פי"ב מהל' בכורים ע"ש. וכתב בשעה"מ דהיה ספק א' בדרבנן. ומיהו כתב בס' ב"א דאם עומד להתברר ממילא כגון בהמה שצולעת אסור לאכול חלבה אף היכא דאיכא ס"ס שמא לא נשמט ואת"ל נשמט שמא לא איעכל ניבי'. מיהו בשו"ת ג"ש כ' להתיר. וכן בשו"ת טור האבן מתיר אף בודאי שף וא"י אי איעכל ניבי' דהוי ספק שקול והוה לה חזקה גופה להיתר שהרי לא נולדה בספק זה וגם בס' ב"א בעצמו חזר בו לקמן. ומיהו מ"ש הב"א ראיה מדברי הרא"ש פ"ב דע"ז אישתמיטתיה דכבר דחה זה בס' מ"י. גם בשעה"מ מסיק דלעולם א"צ לברר. ועי' בנו"ב שמחלק בענין ס"ס שהיה לו חזקת איסור אם החזקה היה מעולם כגון חזקת דבהמה בחייה שמעולם לא היה לה חזקת היתר צריך לברור. אבל איסור שהיה לו חזקת היתר מהני ס"ס להוציא מחזקת איסור ולהעמידה בחזקת היתר דמעיקרא וא"צ לברורי כגון חזקת א"א וכהג"מ גבי ג' ספיקות. וק"ל על הנו"ב דא"כ מאי מקשה הגמ' בפסחים (דף ט') מבדיקת חמץ על חבר שמת כו' וצ"ל דבדרבנן שאני: (שם סעיף י"ז) כיון שבאו שניהם בבת אחת לב"ד אין כאן עדות. עיין ש"ך ועי' מ"ש בכרו"פ שהריטב"א שהביא הש"ך סי' קכ"ז חולק בזה דדוקא בדבר שבערוה שאין אחד נאמן הראשון כשניים ולא באיסורים דכל עד אחד נאמן. וכ"מ בש"ך ח"מ סי' פ"ז ס"ק ט"ו דלא הוי עד בתרא כחד לגבי תרי רק היכא דקמא מהימן ולא בתרא משא"כ היכא דעד בתרא מהימן כעד קמא כגון בממון. ואם כן ה"נ באיסור דעד אחד מהימן אין נאמן הראשון כשניים:
בהגה"ה
מיהו אם טבחים עובדי כוכבים רגילין לעשות כך יש לחוש אפילו בדיעבד. נראה דאם לא נמצא שום דלדול סירכא לא גרע ממ"ש הרמב"ם והעתיקו הש"ע לעיל סעיף ג'. בא עובד כוכבים או ישראל והוציא הריאה קודם שתבדוק והרי היא קיימת נופחין אותה. ולדעת האחרונים שמכשירים שם בלי הפס"מ ה"נ מכשירין כאן. ומיהו כשהניחה במזיד דה"ל כמבטל אי' במזיד כנראה מדברי הש"ך אסור לכ"ע. ודלא כהפמ"ג שכתב דלאחרים שרי כמו בכל מבטל אי' במזיד. וכ"כ בס' חגורת שמואל והביאו בס' ל"ש. וליתא דהא כתב הריב"ש בתשובה סי' תצ"ח גבי מבטל בדיקת הריאה דה"ל כאלו נתבטל בשביל כל הקהל למי שירצה לקנות ואע"פ שלא נעשה בשביל אדם מיוחד אלא על הסתם בשביל מי שירצה לקנות והרי הוא כמו שנעשה בשבילם ביחוד. וה"ר מהא דספ"ב דעירובין גבי תחומין דאם בא למכור גם בשביל ישראלים ה"ה כבא להם ביחוד. ושוב ראיתי שכ"כ גם התב"ש סי' ט"ז וה"ר לזה מגמ' דבכורות וגם הוא לא ראה שכבר הקדימו הריב"ש בזה. וכ"ז נעלם מהאחרונים כאן:
ובדין סירסא טרפש לכרס ואירע שלא בדק דעת הנ"ב סי' ט"ו לאסור בהפס"מ. אבל אם בדק ומצא מחט מונח ולא נתחב מתיר וכן בכל מחט הנמצא בפנים ויש קורט דם בחוץ. ובמהדורא תניינא חי"ד סי' ט"ז אוסר אף שאשה אומרת שברי לה שלא היה מחט ומשום דכ"מ דלא רמיא שלא היתה יודעת עדיין מהסירכא ולא מהדין וע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף