ידי משה על שמות רבה/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על שמות רבה TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על שמות רבה - פרשה יב

פיסקא: ב  ד  ו  ז  

ב  [עריכה]

שלא היה כמוהו בעולם ולא במצרים. עיין מ"כ ופירושו דחוק מאד ונ"ל שהכל מאמר אחד עד ועתה שלא העז וגו' וה"פ אינו אומר ולא יהיה כו' אלא ולא היה אבל לעתיד בימי גוג מגוג יהיה אם כן אם פירושו במצרים לא היה אבל במקום אחר היה נמצא שהיה כבר אלא ע"כ פירושו שלא היה לא במצרים ולא בעולם והכל מאמר אחד עד שלח העז ודו"ק היטב:

ד  [עריכה]

דצ"ך על ידי אהרן. פירוש כי דם וצפרדע שהיה מן המים לא היה אפשר להיות על ידי משה שהגינו המים על משה ובירא דשתא מני' מיא וכו' כנים מהחול שהגין ג"כ על משה כדכתיב ויטמנהו בחול וכן הוא ברש"י ולזה כוון המדרש דצ"ך שהיה בארץ ע"י אהרן ומסיים שכך שלט משה בארץ ובשמים פירוש שהיה ראוי להיות הכל ע"י משה מכח ששלט בשמים ובארץ רק הואיל והגינו המים ועפר על משה וק"ל:

ולא היו יכולים הבהמות לצאת. פי' שלא היו יכולים לצאת לרעות וימותו ברעב לפיכך שחטם והעוף בא ואוכל אותם מיד קודם שאכל המצרי כדי שלא יהנה המצרי ממנו וממלת מתלקחת קדריש שהוא ב' תיבות מת לקחת פי' מיד שמתה הבהמה אחר שחיטה לקח אותה העוף ואכלה וכוונת המדרש שלקח המצרי המאכלת פי' שנתן הסכין לישראל כדי שישחוט הישראל את הבהמה ואז יכול הישראל לאכול מן הבהמה ואז לא יאכל אותה העוף שראה המצרי במכת דבר כל בהמה שהיה לישראל חלק בה לא מתה כדאי' לעיל ואם כן היה סובר המצרי כשישחט ישראל את הבהמה ויאכל קצת ממנה ע"י זה יהיה ניצל הבהמה מאכילת העוף ודו"ק ובזה מיושב כל הדקדוקים שאמר שלקח מצרי המאכלת שהוא ללא צורך ולדידי אתיה הכל על נכון:

ו  [עריכה]

פלאים עשה. פי' שהיה פלא גדול ששאר תבואות נלקו והם לא נלקו אבל ר"י אימר שלא היה חידוש לפי שהיה לקישות והיה דבר רך ולא הזיק להם הברד לכן הקשה לו ר"פ מעשב השדה שאין לך דבר רך יותר מעשבים ואעפ"כ הכה אותן הברד ואתה אומר על שהיו קטנות פי' מתוך קוטנם שהיו רכים לא נוכתה וכו' וק"ל:

ז  [עריכה]

והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג וכו'. המעיין יבין הקושיא מעצמו ונ"ל דה"פ לפי שהפריש כפיו אל ה' כתיב ויחדלו וגו' משמע שהיה עוד ברד מוכן אך מתוך התפלה נחדלו אותן שהיו בשמים ואותן שהיו באויר היו תלוין ברפיון ולא ירדו עתה לז"א אימתי ירדו אותן הנשארים בשמים בימי יהושע דכתיב בהדיה אבנים גדולות מן השמים והשאר פי' אותן שהיו תלוין באויר וברפיון עתידין לירד בימי גוג ומגוג כנ"ל ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף