ידי משה על דברים רבה/ה

ידי משה על דברים רבה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על דברים רבה - פרשה ה

פיסקא: א  ב  ג  ה  ח  י  יב  יד  

א  [עריכה]

אל תהי מלגלג בדין וכו'. פי' שאל תאמר אעשה תמיד פשרה לפי שמצוה לבצוע ואי' בגמ' דסנהדרין מצוה לבצוע דכתיב אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם איזו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע א"כ אליבא דמ"ד זה דין ושלום חדא היא לז"א רשב"ג אל תהיה מלגלג בדין פי' שאסור לבצוע וע"כ הלכה כמ"ד זה למה לפי ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום והפסיקו חז"ל בין דין לשלום בתיבת אמת כדי להורות שלאו חדא היא והלכה כחכמים שאסור לבצוע:

ב  [עריכה]

ואינה חיה אלא ו' חדשים. ואין להקשות והרי אמרו בגמ' שהיא חיה י"ב וי"ל ו' חדשים חיה ואחר מותה קודם שנתעכלה היא קיימת ג"כ ו' חדשים וכן אית' להדיא ביו"ד:

ג  [עריכה]

טוב שיבנה הבית. ע"ד שאחז"ל שהיו פריצי הדור אומרים לדוד מתי יבנה ב"ה בשגם דהקב"ה אמר לא אתה תבנה לי את הבית וא"כ סברו שחיי דוד מעכבים בנין ב"ה והוא היה שמח במיתתו כדי שיבנה ב"מ וז"ש שמחתי באומרים לי לבית ה' נלך וא"ל הקב"ה חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר ושילם לו הקב"ה מדה כנגד מדה וק"ל:

חביבים עלי מב"ה. וא"ת והלא שלמה עסק ג"כ במשפט וצדקה כדכתיב לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך וי"ל דמ"מ שאני משפט של דוד שהיה בו צדקה שהיה עושה משפט שיש בו צדקה והא דקאמר הכא מהאי טעמי' ובגמ' דשבת משמע בשביל תורתו וי"ל דס"ל למדרש שבשביל תורתו אין לעכב בנין ב"ה שמשם תצא תורה לעולם כדכתיב כי יפלא ממך וגו' אבל משום צדקה ודינין ניחא כי על הדין העולם עומד וצדקה ודינין כשל דוד לא שכיחי אבל לגבי שלמה לחוד סגי בטעמיה דתורה ולא הוצרך לטעמיה דצדקה ודינין וק"ל:

ואם לא היה לחייב ליתן וכו'. לפי שמקשה בירושלמי והא תנינן מלך לא דן ולא דנין אותו ולא ס"ל לירושלמי חילוק הגמ' בין מלכי ישראל ומלכי דוד לז"א שהיה נותן משלו כשלא היה לחייב ליתן וא"כ לא סגי בלאו הכי שיהיה דן בעצמו כדי שלא יביאו אותם לידי רמאות א"נ ר"ל שלפי שמאיזו טעם אסור למלך לדון משום התקוששו וקושו קשוט עצמך זהו ע"י כפי' משא"כ כשהם מרוצים ומקבלים עליהם ומסתמא קיבלו עליהם הואיל והיה נותן משלו:

שהוציא גזלה מתחת ידו. וא"ת מאי רבותיה דדוד שכל דיין יש לו מעלה זו וי"ל שהיה דוד בעצמו מתעסק בדבר עד שהוציא הגזילה מתחת ידו ולא מסרו לשוטרים א"נ ר"ל שהיה משפטיו ישרים והיו מטעים דבריו לבעלי דינים עד שהיו החייבים שמחים במשפטיו כאלו עשה עמהם צדקה וחסד שהשיבן מעון וק"ל. ולדברי ר"י שאומר שנתן משלו על זה התפלל דוד עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי פי' מפני הרמאים כן אי' בכלי פז ע"ש:

ה  [עריכה]

ד"א אומר במקום שיש דין וכו'. פי' לפי דאי' בגמ' דמכות הרגו אינם נהרגים וא"כ ה"פ במקום שיש דין פי' שנעשה דין ע"י עדותם אזי אין דין פי' אין עונשים את העדים במיתה ובמקום שאין דין פי' שלא נהרג ע"י עדותם יש דין הורגים את העדים ומקשה ומהו כן שהוא נגד הסברא ומשני אלא אמר ר"א וכו' לפי דאי' בספר גאלאנטי טעם נכון למה באמת כך וז"ל לפי שאלהים נצב בעדת אל ואם הסנהדרין טעו וחייבו מיתה ע"י עדים הללו קשה היאך יצא זה מלפני הקב"ה הואיל והוא עמהם אלא ע"כ שזה שנהרג ע"י עדים הללו ע"כ משום שהיה חייב אדם זה מיתה בלאו הכי והוא הדין איפכא שלא נהרג ע"י עדותם היה זה סיבה מאת ה' שלא יהרג לפי שהם עדים שקרים וא"כ אז הם חייבים שבקשו להרוג אדם כשר וזכאי א"כ זה שאמר אלא אמר ר"א אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה פי' אם נהרג זה ע"י עדותם ע"כ שהוא חייב מיתה כבר אין הדין נעשה למעלה על עדות הללו שגברא קטילא קטלו ואם לא נעשה הדין למטה נעשה דין למעלה תי' שהקב"ה שיודע שזה כשר לכך לא נהרג ע"י עדותם ודו"ק היטב:

ח  [עריכה]

מלפניך משפטי יצא. כדאי' במדרש ש"ט וז"ל אמר דוד אתה מלך ואני מלך נאה למלך לדון את המלך וק"ל:

י  [עריכה]

ולמה לא בנו להן ב"ה שהיו ביניהם דלטורין. פי' כדמסיק הואיל והיו בהן דלטורין היה נופלין במלחמה וכתיב גבי בנין ב"ה והיה בהניח ה' מכל אויביך מסביב וק"ל:

מסלק השכינה מלמטה למעלה. פי' ע"ד לא יגורך רע וכשהלשון הרע בעולם השכינה מסתלקת כדי שלא יגור במקום רע:

מן האילן הזה אכל הבורא. פי' וע"כ לפי דבריו היה האילן קדמון וזה לשון הרע שלו:

יב  [עריכה]

מיכאל כולו שלג. לפי שהוא מלאך רחמים וגבריאל כולו אש לפי שהוא מלאך דין:

יד  [עריכה]

מה עשה יהושע וכו'. ובירושלמי גרס ששלח יהושע פרסטיגיות קודם שעבר את הירדן שאח"כ אסור להשלים ע"ש לא תחיה כל נשמה והרמב"ם כתב בפ"ו מהלכות מלכים שלא תחיה קאי על אלו שלא השלימו מדכתייב לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון כי מאת ה' היתה זאת לחזק את לבם מכלל ששלחו להם שישלימו עכ"ל הרמב"ם ומקשין ע"ז מן הגבעונים שאמרו להם ישראל אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית וי"ל שהם הקדימו עצמם ובאו קודם שהגיע אליהם השליח א"נ שהגבעונים לא רצו לקבל עליהם לא עבדות ולא הסרת עבודת כוכבים מהם עכ"ל הרמב"ן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף