ידי משה על דברים רבה/ג

ידי משה על דברים רבה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על דברים רבה - פרשה ג

פיסקא: א  ד  ה  ח  ט  יא  יב  טו  טז  

א  [עריכה]

הלכה אדם מישראל וכו'. וקשה למה מביא הלכה זו כאן ונ"ל לפי שאומר אח"כ שמא לרעתך פי' מתוך חומר דיני שבת שאין אתה רשאי לטלטל אף מנורה של פרקים. ושמא תאמר שהוא דבר שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה והראיה שלא שמרו ישראל את השבת אלא פעם אחת באלוש ע"ד דאי' אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלים וא"כ שמא תאמר לרעתך וכו' שע"י אזהרת שבת יתעכב הגאולה זה אינו אלא לטובתך נתתי לך את השבת וכו' דכתיב אז תתענג וגו' פי' לעתיד יהיה לך השכר ואדרבא לטובתך פי' שאם אתה משמר תהיה נגאל כדכתיב אז תתענג ע"י שבת תהיה לך עונג לעוה"ב ותהיה נגאל ולז"א בלשון יחיד כשאתה משמר שבת כראוי פי' אף שאחרים אינם משמרים ונתעכב הגאולה מ"מ לעתיד תטול אתה חלקו ע"ד שאחז"ל שלכל אחד יש שני חלקים זכה נוטל חלקו וחלק חבירו:

ד  [עריכה]

אמר רשב"ג כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז בכח ברכות שברכם בלעם. נ"ל הטעם לפי דאיתא טעם למה נהפכו כל הברכות של בלעם פעם אחת לקללה כדי שלא יאמרו או"ה שברכת בלעם עשה פירות ובאמת היה כוונתו לקלל רק שהקב"ה הפכם ויאמרו או"ה שכוונתו היה ג"כ לברך ולהורות שזה שקר הוצרך הקב"ה להראות שבפעם אחת הם קללה וע"כ לאו מכח ברכות שלו הוא וא"כ ע"כ מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא בשביל ברכות של בלעם לפי שאם היה משומרים לישראל לעוה"ב זה א"א הואיל והוא עולם שכולה טוב ודו"ק:

וזה הטעם נ"ל מדוע בכל הברכות נהפכו פעם אחת לקללה וגבי ברכת מה טובו קיים לעולם לפי שבכל הברכות היה ע"פ הכרח שיהיה בפעם א' קללה כדי להורות שמחשבתו היה לקלל אמנם בברכת מה טובו אינו צריך להורות זה לפי דאיתא וישא בלעם את עיניו ביקש לקללם ולהכניס בהם עין הרע וירא והנה ישראל שוכן לשבטיו ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים עלה בלבו שלא לקללם עוד וא"כ מה שאמר אח"כ מה טובו היה פיו ולבו שוים וא"כ א"צ שיהיה פעם אחת לקללה להורות שמחשבתו היה לרעה והלא כאן היה מחשבתו ג"כ לטובה ודו"ק:

ה  [עריכה]

מה פרי אדמתך סיגים אף פרי בטנך סיגים. פי' שיצא מאברהם ישמעאל ומן יצחק יצא עשו ע"ד שאחז"ל שאי אפשר לבר בלא תבן:

ח  [עריכה]

ר"ט אומר בורא נפשות וכו'. פי' הר"ן לפי שמים קדמו לעולם ולא שייך אמירה לגבייהו בשלמא כל הנבראים שייך צוה ואמירה עליהם משא"כ גבי מים לפי שקדמו לעולם לא שייך אמירה גבייהו והיה צריכים בריאה ולא במאמר ודו"ק:

ט  [עריכה]

דכתיב ראה ראיתי את עני עמי וגו'. פי' וגבי עגל כתיב קול ענות אנכי שומע:

יא  [עריכה]

דברים אחרים יתחדשו. פי' כדכתיב פן תקיא הארץ אתכם כדפירש רש"י משל לגבירתיה וכו' לפי שא"י אינה סובלת את החוטאים:

שמא יבינו ויבקשו עליו רחמים. ואע"ג דאי' לעיל בפ' פינחס וימסרו בע"כ לפי ששמעו שמיתתו של משה תלוי בנקמת מדין לא רצו לילך וי"ל מ"מ היה כוונתם שיהיה אתם וימות פה במדבר ולא שיעלה לא"י לפי שידעו שאם ימות במדבר יהיה להם תחיה לעתיד כמו דאיתא לעיל וכן אית' לקמן בפסוק ויתא ראשי עם וכו':

יב  [עריכה]

רשב"ג אומר מן הלוחות נטל משה זיו הפנים. ונ"ל שזה מרומז בקרא וקרנים מידו לו פי' קרני הוד של משה היה לו מידו פי' מן ידו של הקב"ה כדמסיק כאן עם שנתנו לו הלוחות מכפים אל כפים של משה נטל זיו פנים:

טו  [עריכה]

אמר לפניו משה חשוב אותן כסדום. הנה הרבה יש לדקדק בשיטה זו. א' למה אמר חשוב אותן כסדום הואיל והיו שמונים ועוד לבסוף כשמצא רק ע"ז הוכרח למצוא עוד ג' ומתחלה ביקש כמו סדום שיוותר לו עד עשרה ועוד היאך אמר מתחלה כמו גוזמא שיעמיד שמונים ואח"כ לא העמיד רק ע"ז ואין לומר שחשב עם אבות היה לו לומר מיד כדי שלא יקשה לו הקב"ה ועוד למה דקדק עמו הקב"ה שיהיה דוקא פ' ובסדום לא בקש רק עשרה וביותר יש לתמוה שלעיל בפרשת כי תשא איתא אמר ר"א ביקש משה שיוותר לו הקדוש ברוך הוא עד עשרה כסדום וביקש ולא מצא אלא ז' ועוד קשה מאי ושבח אני את המתים ולמה יהיו משובחים יותר מן ע"ז אלו ועוד קשה למה מביא הפסוק וטוב משניהם ללא צורך ועוד צריך לדקדק לשון ואני מעמיד לך מאלו פ' צדיקים ונ"ל להתיר כל הספקות בהערה אחת וה"פ שמשה ביקש שיוותר לו עד עשרה דהיינו שיהיו עשרה צדיקים גמורים דוקא כמו שביקש אברהם בסדום ושיברר הקב"ה מן השמונים י' לזה אמר אני מעמיד לך מאלו שמונים עשרה כאברהם וחשב ז' צדיקים גמורים ומן המותרים היה משה סבר שיברר הקב"ה מהם עוד ג' צדיקים גמורים כדי למלאות עשרה אבל הקב"ה לא היה חפץ בהם כדאיתא שאותן ע' זקנים היו ראוים לשרף כמו נדב ואביהוא ומתו בקברות התאוה עי' בפ' בהעלותך והקב"ה בוחן לבבות וידע שאין בין ע' זקנים לברור מהם ג' צדיקים והאדם יראה לעינים שמשה היה סובר שיכול הקב"ה לברר עכ"פ ג' מהם ולכן אמר הקב"ה לשון הא משה לשון רוגז שלא היה ביניהם אפילו אחד ע"כ הוכרח משה לומר עשה בשביל זכות שלשה אבות ומה שאמר והרי שמונים אי לא מסתפינא הייתי אומר שהוא טעות ואגב שאמר למעלה תיבת שמונים טעה המדפיס אמנם אפילו יהיה הגירסא כך מ"מ א"ש פי' לברור מהם עשרה והיא היא ועולה בסוג אחד לז"א ושבח אני את המתים מן החיים פי' לפי שהן ע' זקנים לא מצא ג' צדיקים לתשלום עשרה ומן המתים מצא ומה שאמר וטוב משניהם אשר עדיין לא היה נ"ל דה"פ לפי שבסדום וויתר לו הקב"ה עד תשעה והקב"ה יהיה עשירי ולא מצא ולפיכך נהפך סדום אבל אם היו שם תשעה יצדיקים לא היתה נהפכת וכאן דקדק הקב"ה בלשונו מה שאמר הא משה היכן עוד ג' צדיקים משמע שיהיה שם דוקא עשרה צדיקים ושם וויתר עד תשעה וז"ש עוד וטוב משניהם פי' מן החיים ומן המתים אותן שלא היה פי' מה שביקש עליהם בסדום ולא מצא אותם עליהם היה מרמז שלמה פי' אילו היה שם היו טובים כי שם ט' היו טובים כמו כאן י' ודו"ק היטב:

טז  [עריכה]

למה שנים. מה שלא הקשו על לוחות ראשונים למה היה ב' וי"ל לפי שהיו נגד נעשה ונשמע משא"כ בלוחות שניות שבטלו נעשה כדאיתא לעיל בפסוק שמע ישראל וגו' וא"כ מקשה שפיר למה היו שנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף