ידי משה על בראשית רבה/ק
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קרוב לה' פעמים יהודה אומר עבדך אבי עבדך אבי והוא שומע ושותק. פירוש לפי שהשכר של כיבוד אב ואם הוא אריכת ימים ולהיפוך העונש הוא קצר ימים ואע"פ שנתקצרו שנותיו עשרה שנים וי"ל לפי שהיה מליץ ביניהם וא"כ היה עשרה פעמים וק"ל:
ו [עריכה]
שהיו ראויים לדוש כאטד. עיין ביפ"ת א"נ גרסי' באטד כי מכות האטד רע מאד מחמת עוקציהן:
שזקפו קומתן. פירוש שקמו מפניו להדרו ע"ד מפני שיבה תקום:
כנגד ע' יום שעשו מצרים חסד. ומצרים היו מלכים באותו זמן והיו רובא דעלמא כן מצאתי:
ז [עריכה]
מה הקב"ה שומר וכו'. פירוש דושמרתם את משמרת ה' קדריש מה הקב"ה שומר לעולמו ז' ימי אבילות קודם המבול אף הם ישמרו לאחיהם העתידין למות ביום השמיני למלואים וק"ל:
אלא תסגר. המ"כ לא כוון יפה פה ואעתיק לך לשון הירושלמי איתקשיה למת ומכיון דאשכחן בה תסגר ז' ימים ולפיכך אנו לומדים מת מני' כי כן המוקשים שילמוד זה מזה וקאמר דר"ל לא קיבלה להך ילפותא דתמן הוא עביד ליה פירושו דאיהו דריש בדוכתי' אחריתא הקישא דכמת לימי החלט דהיקש זה במצורע מוחלט כדהוה מרים תחלה והיקשא דימי החלט היינו לומר מה ימי המת אין עולים אף ימי החלט אין עולים פירוש דנזיר ומצורע ימי חלוטו אין עולים למנין ימי נזירותו כדתנן בנזיר והיכא דריש הכא היקשא דכמת לימי הסגר וה"ג הכא עביד לה הסגר והתם עביד לה החלט דאמר ר"י בשם רבי ינאי אל נא תהי כמת מה ימי המת אין עולים אף ימי החלט אין עולים ול"ג אתא רבי אבהו וכו' עד ימי החלט ז' ודוק:
אי מה עצרת יום אחד. פירוש עצרת חג שבועות קושיא וכן הוא לשון ירושלמי:
חד מנהון נפק משום דמי שיש לו מנעלים ברגליו אינו חייב בפריעה וחזרת קרע דמנעליו מוכיחין עליו כדאיתא בפרק אלו מגלחין להכי מי שהיה ראשו מכוסה כאבל היו מנעלים ברגליו להוכיח עליו שאינו משמר אבילות ומי שהיה יחף היה לגלות ראשו ואינו מתעטף וק"ל:
מאנין דלא בזיען. עיין מ"כ ובחנם דחק ול"נ מאנין דלא בזיען פי' בגדים שאינם קרועים ותמוה עליו וכי לובשים לבוש שלם בתוך ז' ימי אבלות לא היה לו אלא להחזיר קרע לאחוריו וקאמר כן היה ר' יוחנן עושה שבשבת מחליף ואינו קורע והכא קי"ל בגמרא וק"ל:
ח [עריכה]
אמר כך חושדים אותי. פי' שהבין שלא צוה זה אביו דאילו אביו צוה לדידיה הוי אמר כך אחי חושדין אותי והיינו דבכה דומים דבכיית כ"ג כשהיו משביעין אותו שלא יעשה כדרך הצדוקים כדאיתא ביומא וק"ל:
חד בעית לך לעבדא וכו' הא כולנא לך לעבדי. ואין לך להרע יותר:
יב [עריכה]
וזאת אשר דבר להם אביהם וכו'. יש כאן גרס' שונות דהיינו בילקוט ובתנחומא אמנם אין לנו אלא גירסת הספר מה שעינינו רואות וה"פ דדייק מדלא קאמר אשר דיבר להם יעקב או ישראל אלא דאתא לומר דמשה רבינו ע"ה דהוי אביהם בתורה ויתחיל בזאת וה"פ א"ל וזאת אשר ידבר להם אביהם וק"ל:
[[קטגוריה:טקסטים ל
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |