ידי משה על בראשית רבה/נד

ידי משה על בראשית רבה נד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה נד

פיסקא: א  ב  ד  ה  

א  [עריכה]

מעשה בנחש אחר כו'. בפסיקתא ראיתי גוף המעשה וגופא דעובדא הכי הוי שהיה בקערה שום נשחקת והנחש ירד מן ההר והקיא ארס לתוכה וראה הנחש של הבית והיה רוצה לגרש את הנחש הבא מן ההר ולא היה יכול לעמוד כנגדו ר"ל שהנחש הבא מן ההר היה יותר חריף וחזק מן אותו שבבית והנחש שבבית היה אוהב לבעל הבית והיה להנחש צער שיאכלו בני הבית וכיון שיצא הנחש ירד נחש הבית ומלא את האוכל עפר כדי שלא יאכלו בני הבית עוד מפורש שם ולא איתרגשו בני הבית לסוף זרק גרמי' לגביה כדי שלא יאכלו ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו שאף הנחש היה מסייע לו בשעת עת רצון עכ"ל הפסיקתא:

ואמר שלמה כו' עד אמר רבי ברכיה. הוצרך לכל זה כדי שתבין הפסוק ברצות ה' וגו' ר"ל ברצות ה' דרכי איש דהיינו למי שעוסק בתורה גם אויביו ישלים אתו דהיינו יצה"ר אינו יכול לעשות לו מאומה כמאמר הכתוב אם רעב שונאך וגו':

ב  [עריכה]

ולא חסר קילורין כו'. לשון אב"א נראה שזהו מה שדרשו לעיל בפרשה נ"ב שהלך אברהם לגרר מפני שחרב מקומו של סדום ופסקו עוברים ולא חסר קילורין שלו כלום פי' האוצר של כל מינים מאכל שהיה לאברהם עבור עוברים ושבים לא היה חסר כלום לפי שלא היה לו לעשות עם מי צדקה לפיכך נשאר האוצר מלא לזה אמר אברהם מה אני מפסיק כו' כמו שמבואר שם פ' נ"ב וכיון שראה אבימלך טוב כוונתו והיותו רודף צדקה וחסד עד שמפני זה נסע והלך לו לגרר אמר בודאי ימצא צדקה וחיים וכבוד והאלהים עמך ועתה השבעה לי ע"כ לשון אב"א:

ע"כ רחמי אב על הבן. דהיינו ג' דורות עם האב וכן תרגם אונקלוס בחומש דלא תשקר לי ולברי ולבר ברי:

ע"כ לאחים השותפים. פי' אחים היורשים מאביהן איזו בית או שדה יכולין הם לדור או לזרוע בשותפות בלי חלוקה עד תלתא דרא ואין מדקדקין זה עם זה אבל אחר תלתא דרא הם כמו נכרים ואין דעתן סובלתן לדור ביחד ומתקנאין זה בזה ומוכרחין לעשות חלוקה ביניהן:

מה שניתן לאברהם כו'. פי' כמה שנים שניתן לז' דורות של אברהם לחיות ניתן לשלשה דורות של אבימלך כמ"ש הפ' ואויבי חיים עצמו שהיו מאריכים ימים והראיה כשנכנסו לארץ כבר עברו ז' דורות ודורות אבימלך לא עברו רק ג' כמו שכתוב בפ' לך לך ודור רביעי ישובו הנה כמו שפי' הרמב"ן ודור רביעי של אמוריים ישובו בני אברהם הנה כשאמר הכתוב כי לא שלם עון האמורי והקדוש ב"ה פוקד עון אבות על שלשים ורבעים נמצא שהיו ג' דורות של אבימלך חיים כל כך הרבה כמו ז' של אברהם אבל רש"י בחומש פ' לך לך פי' שם שדור רביעי קאי על יורדי מצרים מיום ירידתם למצרים ע"ש קשה אהדדי לפי' מ"כ בשם רש"י ודו"ק וצ"ע:

מה חסד עשה לו כו' עד והוכיח אברהם. אתה המעיין לכאורה הדברים מגומגמים בלי מובן כלל. ול"נ שאין בדברי המדרש כאן לא קושיא ולא תירוץ אלא שהמדרש תירץ לעיל למה לא בקש אבימלך כריתות ברית יותר מג' דורות ואמר לעיל לפי שע"כ רחמי האב וכו' ורב אחאי תירץ לעיל ע"כ האחין השותפים וכאן תירץ המד' עוד תירוץ שלישי המשל בזה וכי דרך שיאמר אדם לחבירו תן לי במתנה ליטרא זהב הלא נתתי לך ליטרא נחשת כך הם דברי המדרש. משום זה לא ביקש אבימלך דק ג' דורות כחסד אשר עשיתי עמך. ואמר המדרש מה חסד עשה לו ר"ל שלא עשה אבימלך אברהם שום חסד רק באמירה בעלמא ואברהם לא קיבל עליו והוא לא הפציר בו משום זה לא בקש מאברהם דבר גדול דהיינו יותר מג' דורות כי גם הוא לא עשה לו שום דבר חסד אלא אמירה בעלמא לפי זה דברי המדרש מן מה חסד עשה לו עד לא קיבל עליו מאמר אחד שרצון המדרש רק לומר שלא עשה לו שום חסד גדול שיבקש ממנו כריתות ברית יותר משלשה דורות כנ"ל וק"ל:

ד  [עריכה]

חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. ר"ל שלא יכנסו לארץ עד אחר שבעה דורות כדלעיל:

ה  [עריכה]

וכיון וכו' פירוש לפי שצאנו של אברהם לא היו אוכלים מדבר שאינו שלהם ויצאו בלי זמומים כדאיתא כמה פעמים ואם כן לסימן זה נתן לו שבע כבשות שבזה יהיה ניכר למי שייך הבאר שאם יהיה של אבימלך הבאר אזי לא ישתו הכבשות מן הבאר מה שאין כן אם ירצו לשתות ע"כ הבאר הוא של אברהם וזה שאמר אברהם ואת שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת וכיון שראו המים צאנו של כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף