ידי משה על במדבר רבה/טז

ידי משה על במדבר רבה טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה טז

פיסקא: א  ד  י  יא  טז  כג  כד  כה  

א  [עריכה]

א"ל פנחס אני כהן והכהנים נמשלו למלאכים שנאמר כי שפתי כהן וגו' ומניין שנמשלו הנביאים כמלאכים שכן הוא אומר וגו' עד לפיכך א"ל פנחס אני כהן. המדרש זה אין לו שחר וקשה בו טובא. א' קשה למה צריך כאן להביא ראייה על הנביאים שנקראו מלאכים ב' קשה למה איכפל לומר עוד הפעם א"ל פנחס אני כהן וכו' ונ"ל לפי שקשה להמדרש על ראי' ראשונה שכהנים נקראו מלאכים מדכתיב כי שפתי כהן דילמא פסוק זה נאמר על כה"ג דוקא ולא על כהן הדיוט וחז"ל דרשו באמת פסוק זה על אהרן שהיה כה"ג לכך הוכרח להביא ראיה שהנביאים נקראו מלאכים ואי' בירושלמי דהוריות והובא לעיל במ"ר ריש פ' נשא וז"ל כה"ג קודם לנביא שנאמר ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא וכו' א"כ לזה הוצרך להביא ראי' שהנביאים נקראו מלאכים וכו' וא"כ ע"כ מוכח שקרא כי שפתי כהן וכו' קאי אף על כהן הדיוט דאלת"ה אלא שקאי דוקא על כה"ג קשה למה לי קרא זה תיפוק ליה שהוא כ"ש וק"ו מן נביאים אם נביא נקרא מלאך מכש"כ כה"ג שהוא עדיף אלא ע"כ שקרא כי שפתי כהן וגו' קאי אף על כהן הדיוט ודו"ק:

ד  [עריכה]

נכרים היו מרגלים. צ"ל גבורים כי אצל לשון הרע נופל לשון גבורה דכתיב חצי גבור שנונים ולזה מביא הפסוק דכתיב וידרכו את לשונם קשתם ולא לאמונה גברו כן כתיב בירמיה ט' ולמדו זה שהיו גבורים מדכתיב לשון אנשים שהוא בכ"מ לשון חשיבות או גבורים וק"ל:

י  [עריכה]

אלה שמות האנשים מה הי' שמותן סתור בן מיכאל וכו' יש בני אדם כו'. המדרש הזה תמוה מאי מקשה מה היו שמותם הלא מפורש שמותן ועוד למה נקט אלו שלשה ועוד מה בעי באומרו יש ששמותיהן וכו' ונ"ל לפי שאחז"ל בגמ' דסוטה מסורת בידינו מרגלים ע"ש מעשיהן נקראו ולא עלתה בידינו אלא א' שנקרא סתור בן מיכאל שהסתיר דברי הקב"ה ר"י אומר נחבי שהחביא וכו' וא"כ כ"פ המדרש שזה קושיא היא ואלה שמות האנשים מה הי' שמותם סתור בן מיכאל נחבי גאואל וגו' פי' אלו היו רשעים ונקראו ע"ש שמותן ואי' גבי ר"מ שהיה מדקדק בשמם כידור וכו' וא"כ קשה היאך שלח אותם משה ולא היה מדייק בשמם לז"א יש ששמותיהן וכו פי' זה תירוצא הוא שאין לידע כלום מכח השמות ומה שדרשו חז"ל שהמרגלים ע"ש שמותיהן נקראו זה ידעינן משחטאו משא"כ קודם שחטאו לא היה משה אסיק אדעתיה מכח שמותיהן שהם רשעים וד"ק א"נ י"ל לפי שהיה קשה למדרש למה איכפל הכתוב לומר שני פעמים אלה שמותם ואח"כ אמר עוד הפעם אלה שמות האנשים לזה אמר המדרש שקאי על ג' אלו סתור בן מיכאל וכו' פי' שהפסוק פרט אלו לבד שתדייק מתוך שמותם שהיו רשעים ונקראו על שם מעשיהם רק שאכתי קשה היאך לא ידע משה מזה. לזה משני יש ששמותם וכו' כמו שכתבתי לעיל ודו"ק:

יא  [עריכה]

ויאמר אליהם עלו זה בנגב עם שהם עולים. וקשה להבין מדרש זה ונ"ל דה"פ לפי שקשה למדרש תרתי חדא כפל הלשון עלו זה בנגב ועליתם את ההר הזה למה לי ועוד למה אמר מתחלה בנגב והדר אמר ההר הזה לז"א המדרש שמלת זה רומז על ישראל אותן עם שהם עולים לעתיד בנגב אבל אתם וכל הדור ההוא ימותו פה ולא תעלו רק על ההר הזה כדכתיב ויעפילו לעלות על ראש ההר וגו':

טז  [עריכה]

אשכול אוהבו של אברהם היה וכו'. פי' לפי שקשה למדרש שאמר הכתוב ויבואו עד נחל אשכול משמע שהיה שמו כן מימים קדמונים ואח"ז אמר למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול משמע שעכשיו קרא ועוד ק' למה לא אמר קראו בל' רבים לז"א שלכך נאמר בל' יחיד שקאי על הקב"ה שעוד שהיה בימי אברהם קרא כך על שם העתיד לפי שהיה אוהבו של אברהם ודו"ק כנ"ל:

כג  [עריכה]

אמר ישעיה יבא הבקר ואנו יודעים במי חפץ שנאמר אתא בוקר. ע"ד דאי' בב"ר בוקר אלו מעשיהן של צדיקים וגם לילה אלו הרשעים ולזה מסיים ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע פי' ע"ד שכתבתי בפ' נשא מדכתיב בפסוק זה אתא בוקר משא דומה ואיתא בזוהר שבכ"מ שכתוב משא בנבואת ישראל יש בה פורעניות לישראל והוא למשא לפני הקב"ה שיבוא פורעניות על ישראל ומה פורעניות יש כאן וע"כ שיהיה פורעניות לרשעי ישראל וק' הואיל ואתא בוקר פירושו הוא שהם צדיקים וא"כ על מי יהיה הפורעניות לז"א ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע פי' ע"ד דאיתא בגמ' בין צדיק וגו' ובין עובד ה' ומקשה היינו צדיק היינו עובד אלא בין צדיק גמור וכו' וא"כ אף שנאמר הפסוק אתא בוקר כנגד א"ה הקב"ה חפץ בישראל שנקראים צדיקים אבל מ"מ ושבתם וראיתם וגו' פי' שבישראל יהיה חילוק ולאו כולם הם צדיקים גמורים וא"כ יהיה מ"מ פורעניות לעתיד על צדיקים שאינם גמורים וא"כ שפיר שייך ל' משא ודו"ק היטב:

במאזנים לעלות. פי' שיעלו הזכיות וירדו העוונות וק"ל:

כד  [עריכה]

וכיון שחטאו א"ל משה ועתה הורד עדיך מעליך וכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו' ויש כאן לדקדק למה איכפל הנהו תרתי קראי והיה לו להביא רק הפסוק אחד והיה די אלא נ"ל דקאי אפלוגתיה ר"י ור"ס שס"ל שמלבד ב' כתרים שנקשר לכל אחד ואחד בשעה שאמרו נעשה ונשמע ניתן להם זונאות או פורפירן וק' מנליה הא זה לז"א כתיב ועתה הורד וכתיב ויתנצלו ק' והלא כבר כתיב ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו וא"כ היאך נאמר אח"כ ועתה הורד עדיך וכתיב ויתנצלו הלא כבר כתיב שלא שמו עליהם אלא ע"כ שמלבד ב' כתרים ניתן להם אלו וקאי ועתה הורד על זונאות או פורפירן ודו"ק:

כה  [עריכה]

אלוהיהן של מצרים שקר הן וכו'. כאן טעות וצ"ל של שקיה אבל של כנען של בעל הם פירוש מאחר שהוא של בעל אינו מספיק מזונות כמו של שקיה וק"ל:

אתה אומר אכנו בדבר ואני אומר סלח נא וכו' וק' במה היה משה בטוח שדבריו יקומו ועוד ק' במה שמסיים אעפ"כ לא בטלו גזירתו של הקב"ה שאמר למשה ואעשה אותך וגו' דמאי בעי הכא והלא זה נאמר במעשה דעגל וצ"ע ונ"ל דה"ק לפי דאיתא בגמ' כל דיבור היוצא מפי ה' לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר וא"כ מכח זה ידע משה שדבריו יבואו לפי שדיבר הקב"ה לטובה להביא את ישראל לא"י וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף