ידי משה על במדבר רבה/טו/יט

ידי משה על במדבר רבה טו יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

על מפלתו של גוג ומגוג. וקשה היכא רמיזא נ"ל לפי דאי' כי יום נקם בלבי לבי לפומא לא מגלה אמנם אי' בספר ש"י שע"י רוח הקודש ע"כ יכולים לידע לפי שרואה ברוח הקודש וא"צ לגלות לו ע"י אמירה והוכיח כן בגמ' דע"ז בתוספות בדף כ' ענוה גדולה מכולם דכתיב ה' אלהים יען משח אותי לבשר ענוים פי' לפי שגבי גאולה קאי פירוש הואיל וכתיב גבי גאולה וזה א"א לידע רק ע"י ענוה המביא לידי רוח הקודש והנה אלדד ומידד נשארו במחנה ומיעטו עצמם ואמרו אין אנו כדאי להיות במינוי הזקנים ומתוך גודל ענוות שהיה בהם נחה עליהם רוח הקודש והיו יכולים להתנבאות על הגאולה על מפלת גו"מ וא"כ זה הוא כוונת המדרש. ונ"ל דזה פי' הפסוק שאמר יהושע אדוני משה כלאם. פי' לפי שאומרים על הגאולה וזה א"א לידע א"ל משה המקנא אתה לי מי יתן והיו כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם פי' על ידי רוח הקודש יכולים לידע והם ענוים יותר ממני ולכך יודעים וזה שמדייק המקנא אתה לי:

וי"א משה מת ויהושע מכניס לארץ. פי' כדאיתא בבעל הטורים מתנבאים ר"ת משה תנוח נפשו בגן אלהים יהושע מכניס:

ואם תאמר הזקנים שהיה נבואתם משל משה שמא חסר משה מן נבואתו. פירוש שמקשה מנא לך הא דאמרי' שהיה לאלדד ומידד מעלה יתירה שהי' להם הנבואה מן הקב"ה דילמא מכח שלא הי' באפשרי ליתן להם מנבואת משה לפי שחסרו ע' זקנים מנבואת משה עד שלא נשאר כלום ליתן לאלדד ומידד לז"א שלא חסרו כלום וא"כ מ"מ הי' באפשרי ליתן לנבואה לאלדד ומידד ג"כ רק שלמעלה יתירה ניתנה להם הנבואה מן הקב"ה בעצמו וק"ל:

למה הדבר דומה לנר שהיה דולק וכו'. וקשה והא לקמן מסיק שהי' זה עונש למשה על שאמר לא אוכל אנכי לבדי לשאת וכו' עד דמסיק משלי אינם נוטלים כלום אלא ואצלתי מן הרוח אשר עליך ונ"ל ליישב דה"ק ע"ד דאי' בפ' במה מדליקין אין מדליקין מנר לנר משום אכחושי מצוה פי' רש"י דמחזי כמאן דשקיל נהורא פי' הרואה סובר שנוטל מן האור כלו' וא"כ ה"נ אף שבאמת לא היה משה חסר כלום מ"מ נגד הרואה שסובר שהי' חסר הוה לי' עונש זה וק"ל. ושמעתי מפי א"א כד הוינא טלי' שאמר בזה הפסוק מי יתן והי' כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם פי' לפי דאיתא בגמרא דנדרים אין שכינה שורה אלא על מי שיש בו ה' דברים נוי חכמה וכו' וכולם ממשה ומקשה שם בעל ח"א והלא למשה לא היו לו ה' דברים בשעה שדבר עמו הקב"ה במצרים ודחק עצמו לתרץ וא"א ז"ל תירץ דה"פ כי בוודאי מי שיש לו הנבואה מן הקב"ה לא צריך לה' מעלות הללו כדאי' שדרכו לשמש בכלים שבורים ואף בלי ה' מעלות הללו רק הואיל ועשה הקב"ה למשה כצנור לכל הנביאים ונאצלו מן נבואת משה צריכים להיות להם ה' מעלות הללו כי דבר הנאצל צריך להיות כמו המאציל כמו השורש ויסוד שלו ובאמת למשה מצד עצמו לא היה צריך לנבואת המעלות רק לפי שנבואתו הי' מן הקב"ה בעצמו וא"כ ה"פ הגמ' אין הקב"ה משרה שכינתו על שום נביא עד שיהיו בו ה' מעלות וכולם ממשה פי' הואיל ונבואתם הי' ממשה צריכים להיות להם ה' מעלות הואיל ובמשה היו באמת ה' דברים הנ"ל ודו"ק היטב וז"פ שאמר משה מי יתן והי' כל עם ה' נביאים פי' שלא יצטרכו לה' מעלות כי יתן ה' רוחו עליהם ופי' כשהקב"ה בעצמו נותן הנבואה א"צ לה' דברים ודו"ק וכדאיתא והיה ביום ההוא אשפוך רוחי על כל בשר ע"כ שמעתי מפי א"א ז"ל דפח"ח. ואני המלקט מצאתי הנ"ל בכלי יקר על התורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף