יבין שמועה (על התורה)/רט
|
< הקודם · הבא > |
סימן רט
ועשית מנורת זהב טהור וגו'. אמרתי להעתיק בקצרה דברי רבינו בחיי ז"ל ותוס' ביאור משלנו בעזה"י וז"ל על דרך המגרש תנחומא השבעה נרות המה כנגד שבעה כוכבי לכת שהם נרות ברקיעי' ופועלים בשפלים ומנהיגים את העולם השפל הזה תמיד ביום ובלילה וכן שבעה הנרות היו דולקים ביום ובלילה לפני ה' תמיד והנר האמצעי כנגד גלגל החמה שהיא תדיר באורה והיא אמצעי לשבעה כוכבי לכת שהם שצ"מ תנב"ל וכן היום הרביעי הוא אמצעי בשבעת הימים וע"כ נבראת החמה ביום רביעי:
ועל דרך השכל המנורה בשבעת נרותי' תרמז לתורה הנקראת אור שנאמר כי נר מצוה ותורה אור והיא כוללת שבע חכמות ועל כן הי' נרותי' שבעה. וששה קנים יוצאים מצדה נגד ששה קצוות של העולם התלוי בתורה שנתנה בששי בסיון שהעולם מתקיים בשבילה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד. וא"כ הי' י"ח גביעים לששת הקנים ובמנורה ארבעה גבעיים אחרים הרי כ"ב גביעים כנגד כ"ב אותיות התורה. ומצינו במנורה ג' דברים והם כפתור. גביע. ופרח. כפתור תפוח עגול בולט ויצא סביב הקנה האמצעי שבמנורה הכפתור כנגד עולם המלאכים שהם מתענגים מזיו השכינה בתענוג שאין לו סוף ותכלית וזהו כפתור שהוא עגול כי העגול אין לו ראש וסוף (ועל תענוג זה רמזו רז"ל חכמי האמת עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבוא וכבודו בינהם. כי המחול הוא עגול ואין לו ראש וסוף ולכן המשילו תענוג הנפשות שאין לו סוף ותכלית למחול שאין לו סוף) הגביע הוא כלי שיש בו בית קיבול והוא משקה ומרוה כנגד עולם הגלגלים שהם מקבלים כחות העליונים ומשפיעים כח בעולם השפל. והפרח הוא כנגד העולם השפל הזה ששם כל גידולי ארץ צמחים ופרחים וציצים ובא לרמז כי מתוך כ"ב אותיות התורה משיג האדם שלשה חלקי המציאות. ומלקחיה ומחתתי' ידוע כי העצה והמחשבה הם מלקחים להתורה כענין שכתוב ונבון תחבולת יקנה והמחשבה היא בלב והמשיל הלב למחתה כי כשם שהמחתה היא כלי לקחת ממנה אש להדליק את הנרות כן הלב כלי השכל שישתמש בו האדם באורה. והיתה משקלה ככר זהב לא פחות ולא יותרעל שם שהתורה אין להוסיף עליו ואין למעט ממנה. וכמ"ש לא תוסיפו עליו ולא תגרעו ממנו. והוא שכתב תורת ה' תמימה והיתה מקשה להורות על האחדות על שם שכתוב תטורה אחת היא. והיתה מונחת בדרום מפני שרוב החכמה בדרום (ונקראת ארץ ישראל ארץ הדרום לפי שהיא מונחת במבחר המקום באמצע האיקלוס משבעת האיקלוס שהעולם נתחלק בהן ושם יותר קור וחום והיא מוכנת לקבל המושכלת וז"ש רז"ל וזה בארץ ההיא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת א"י ועוד אמרו אוירא דא"י מחכים). והתבונן היך הונחה נגד השלחן כי המנורה בדרום ושלחן בצפון ושתי רוחות האלה המה זה כנגד זה והוא שכתוב ושמת את השלחן מחוץ לפרוכת ואת המנורה נגד השלחן. והטעם לפי שאין החכמה יכולה להתקיים באדם זולת במאכל ובמשתה כי השלחן בצפון רמז לעושר וכתיב מצפון זהב יאתה עכ"ל וקורא אני עליו סוד ה' ליראיו:
ולי נראה עוד להוסיף על דברי רבינו זצ"ל בהא דהי' השלחן מונח נגד המנורה כי הנה המנורה מורה על התורה והחכמה וכמ"ש והתורה אור והנה מיש נפשו חשקה בתורה בע"כ לא יאריך בשלחנו וצריך אוכל לשבוע נפשו וכך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל כו' מי שרוצה להתענג בתענוגי העוה"ז עפ"י הרוב הוא פורק ממנו עול התורה ולזה צוה השי"ת להעמידה המנורה נגד השלחן לרמז כי המה מתנגדים זה לזה והחכמה מן השולחן הוא בתכלית הרחקת כרחוק צפון מדרום. ועוד אפשר שבא לרמז שבזכות התורה ירדה השפע לעולם כי מן השלחן באה השפע לעולם וכמ"ש בבי' באריכות:
ועפ"י דברי הרבינו בחיי שכתב דעיקר המנורה בא לרמז על התורה הנקראת אור ושבעה חכמת התלוים בה וב"כ אותיות שבהן נתנה התורה יש להבין דרז"ל במ"ר בפ' בהעלותך וז"ל אמר לי' הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותם עכ"ל ונדחקו ביפ"ת ובידי משה במ"ש אלא לזכותם. ולפ"ד הרבינו בחיי אתי שפיר בפשיטות דהכוונה אלא לזכותם ולזכור להם זכות קבלות התורה. ואפשר עוד דהנה באמת השי"ת הוא הנותן חכמה לחכמים וע"כ אנחנו מתפללים והאר עיננו בתורתך וכן אנו מתפללים חננו מאתך דעה וכו' כי ה' יהב חכמתא לחכימין. והנה ידוע דהתערותא דלעילא תלי' בהתערותא דלתתא וע"כ צוה השי"ת להעלות נר תמיד כי ע"י התערותא דלתתא יהי' התערותא דלעילא להשפיע עלינו אור צינורות התורה וז"ש במדרש אלא לזכותם כלומר להשפיע עליהם אורות עליונים ולהאיר עיניה' במאור התורה:
ואמנם עוד יש להבין במדרש הנ"ל דאמר לא בשביל שאני צריך לנרות כו' דמאי ס"ד לומר שהקב"ה ח"ו צריך לנרות ועמי' שרי' נהורא ע"כ נראה כפי' הראשון שכתבתי והכי פירושא לא בשביל שאני צריך לנרות וכלומר שאני צריך התערותא דלתתא וכמו שכתבתי בפי' השני אלא לזכותם וכלומר לזכור להם זכות התורה שע"י זה יצאו זכאי בדינם. ואמנם במ"ר בריש פ' תצוה משמע לכאורה כפירושו של בעל ידי משה ויש לדחות עיי"ש הטיב: