חתם סופר על הירושלמי/עבודה זרה/ב/ז

חתם סופר על הירושלמי עבודה זרה ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי תנחומא מוסיף הדא ובני יעקב באו מו השדה כשמעם או כשמעם ויתעצבו האנשים. מובא בתוס' ע"ז דף כ' ע"א ד"ה גר וכו' וש"ס דילן לא חשיב רק ה"פ ונ"ל דתליא בפירושו דקרא. דהנה פשטיה כשמעם קאי אלמטה דאל"ה ה"ל למימר וישמעו האנשים ויבואו. אלא א"כ קשה דבאו מעצמם בזמנם בערב ולמחר מלו אנשי שכם וביום ג' למילתם הוציאו משם דינה מבית שכם נמצא היתה דינה כאשה אצל שכם ד' ימים ואין הקב"ה משרה צדיקים בצרה יותר מג' ימים אע"כ כשמעם באו באמצע היום וביומו מלו כי לא אחר הנער. וביום ג' הוציאו משם אחוחם. וי"ל לעולם כפי' קמא ודינה לא היתה צדקת כי היתה יצאנית. ויש לומר דלא היתה בת עונשים כי היתה קטנה בת ח' שנים. והנה בתשובת הרא"ש כ' דדיני גדלות הוא משיעורים הל"מ. והרמב"ם בהלכ' מלכים כ' כי לא נתנו שיעורים לב"נ. וא"כ כל קטן שהוא בר דעת ואיננו שוטה אע"ג שלא הגיע לשיעור שנים הוא בר עונשים בב"נ. והשתא תליא אי היה לאבות קודם מ"ת דין ב"נ או דין ישראל:

עוד י"ל. לכאורה יש להכריע. דכתיב שם כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב ופי' הרמב"ן שנבלה עשה לשכב את בת גדול הדור הנקרא ישראל שרית עם אלקים ואנשים והעיז איש רשע לשכב עמה כאילו היתה רק בת יעקב בעלמא. ויש להקשות א"כ מ"ט כתיב בני יעקב באו מן השדה ולא שמם הנכבד בני ישראל באו מן השדה. אע"כ כבר בשדה שמעו המעשה המכוער הלזה ובאו מן השדה כבני יעקב שהוחל כבודו וא"כ מוכרע דקרינן בני יעקב באו מן השדה כשמעם שם בשדה ומשו"ה לא חשיב ש"ס דילן הך קרא באותן שאין להם הכרע. אך בחולין ק' ע"ב פליגי ר"י ורבנן דלרבנן לא נקראו בני ישראל עד אחר שברכו הקב"ה בבית אל אח"כ כתיב וישאו בני ישראל את יעקב אביהם אבל קודם לכן נהי שהוא נקרא ישראל ע"י המלאך מ"מ בניו לא נקראו בני ישראל וא"כ לעולם י"ל כשמעם קאי אלמטה כשמעם ויתעצבו אבל בשדה לא שמעו והא דכתיב בני יעקב באו ולא בני ישראל משום שעדיין לא נקראו ב"י עד שברכו הקב"ה בבית אל וא"כ אין לו הכרע. ובהא פליגי ש"ס דילן וירושלמי. ואתי' ש"ס דילן כר' יהודה פג"ה וכן פסק רמב"ם בהלכות מלכים דלבני יעקב נאסר ג"ה שכבר נקראו ב"י אז:

עוד י"ל או"א דא"ח. כשמעם כי טמאו אחותם באו מן השדה ואח"כ בבואם לבית כשמעם דברי חמור ובקשתו שיתנו דינה לשכם אז התעצבו. כי רמב"ן כ' משום כך לא כתיב גבי מפתה לו תהיה לאשה כמו גבי אונס משום דמפתה אורחא דמלתא שהפחות מפתה בת גדולים וחשובים ולא יהיה חוטא נשכר בקחתו אותה משא"כ אונס מן הסתם החשוב מאנס בת פחותי ערך ע"כ ולו תהיה לאשה. והכא אנס שכם את בת יעקב כאלו הוא חשוב נגדו ורוצה להשיאו לאשה כחשוב שאנס פחותי ערך ע"כ התעצבו. וזהו נבלה עשה בישראל כי לשון נבלה מורה על תשלומים דבר שלא בדומה כמ"ש רמב"ן על עם נבל וכו'. וה"נ נבלה עשה בישראל כי ישראל מורה על לשון חשיבות לשכב את בת יעקב כאלו היא מפחותי עם כמורה לשון יעקב וכן לא יעשה לישא אותה ג"כ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף