חתם סופר על הירושלמי/ביצה/ד/ז
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי פני משה חתם סופר עמודי ירושלים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אית תניי תני מלבנין ואית תניי אין מלבנין הא בבדוקים וכו' וי"ל דתרווייהו היינו ברעפין ישנים והא כמ"ד מלאכה שאצ"ל חייב והא כמ"ד פטור דהנה שיטת הרמב"ם דבישנים נמי שייך חיסום וי"ל טעמי דהוה דבר שמתכון וחסמן דאל"ה יבקעו וכששוב יצלה בשר יבקעו ויפול הבשר לתוך האש ואפר ומכוין לעשות כלי אך בישנים אין מתכוין לכך דבלאה"נ יכול לצלות הבשר אלא פסיק רישא הוי דע"כ ממילא מתחסמן ואמנם לא איכפת ליה בזה והוי משאצ"ל ולר"ש פטור. וא"כ כאן ג"כ בהכי פליגי אי משאצל"ג חייב או לא אלא ניחא ליה לאוקמי בתרי טעמא וכחד תנא וכר' יוחנן בב"מ בסוגיא דחבית ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |